כמה הכניסה רשות שדות התעופה מחברות שטסות בשמי ישראל? ומי חברת התעופה הכי רווחית?

בשנת 2020 חתמה מדינת ישראל עם ירדן על הסכם תעופה המאפשר לחברות תעופה זרות לטוס בשמי המרחב האווירי של שתי המדינות. מדובר בהסכם אשר יכול לקצר את זמני הטיסות בין מדינות המפרץ ואסיה במזרח לאירופה וארה״ב במערב. שילוב של הסכמים אלו ו״הסכמי אברהם״ הוביל לכך שגם חברות התעופה מהמפרציות יכולות לטוס מעל שמי ישראל בדרכן מערבה וכן חברות אירופאיות בדרכן מזרחה. זאת כאשר אותן חברות מפעילות עשרות טיסות יומיות בנתיבים אלו.

להסכמים אלו פוטנציאל כלכלי משמעותי שכן כל חברת תעופה העוברת במרחב האווירי של ישראל משלמת אגרה. אותה אגרה משולמת לרשות שדות התעופה (רש״ת) בעבור שירותי בקרת טיסה.

בהקשר זה חשוב לציין כי רש״ת הינה רשות עצמאית מבחינה תקציבית, כלומר היא משתמשת בתשלומי האגרות השונות למימון פעילותה, במקום בתקציב המדינה. המשמעות היא שבהתאם גם הכנסותיה אינן הולכות חזרה למדינה אלא משמשות לתקצוב פעילות הרשות.

פנינו עבורכם לרשות שדות התעופה על מנת לקבל נתונים על היקף האגרות ששולמו. זאת במטרה להבין האם אכן חל גידול בהכנסות בשנים האחרונות בעקבות הסכמי התעופה השונים.

מי יכול לטוס מעל ישראל ומתי

ראשית חשוב להבין שלא כל חברת תעופה יכולה לטוס מעל ישראל בכל זמן נתון. רשות שדות התעופה מפרסמת מעת לעת עדכון לזמנים בהם ניתן לחלוף מעל שמי ישראל, כתלות בעומסים תנועה אווירית וגורמים שונים.

דניאל סלאמה, כתב התעופה של YNET מסביר: ״המרחב האווירי של ישראל מאוד צפוף וקטן, וצריך לחלק אותו בין תעופה אזרחית מסחרית, תעופה אזרחית פרטית, פעילות של חיל האוויר ומדי פעם סגירות או שינויים שקשורים בפעילות של חיל האוויר. למרות שישראל מקבלת כסף על כל מטוס שחולף בשמיים, יש מגבלה על נפח הפעילות האפשרי מבחינת בטיחות שיכול לטוס בשמי המדינה״.

כך, רשות שדות התעופה מאזנת בין צרכים מבצעיים של חיל האוויר, לבין עומסי תעופה אזרחית מ/אל ישראל והצורך של הרשות בהכנסה מאגרות. עיון בהנחיות העדכניות לצוותי אוויר של רשות שדות התעופה חושף את שעות הטיסה העדכניות בהן ניתן לחלוף בגובה מסוים על פי מדד שנקרא ״Flight Level״ (גובה כלי טיס לפי לחץ אוויר סטנדרטי). לדוגמא, בגבהים המירביים (Flight Level 325-600) מותרות הטיסות בנתיבים מסויימים בחלונות הזמנים הבאים:

ימי ראשון עד חמישי – החל מהשעה 21:00 בערב ועד 05:00 בבוקר ביום למחרת

סוף השבוע – יום חמישי בשעה 15:00 עד יום ראשון בשעה 06:00 בבוקר

חלון זמנים מצומצם שכזה מגביל מאוד את האפשרות של חברות תעופה זרות לטוס מעל ישראל בחופשיות. בהתאם, היקף האגרות מהן יכולה להרוויח רשות שדות התעופה מצומצם מראש.

סה״כ הכנסה מאגרות ופוטנציאל עתידי

כאמור, כל מטוס שעובר בשמי ישראל משלם אגרה בעבור שירותי בקרה אווירית. גובה האגרה תלוי במשקל ההמראה המקסימאלי של המטוס ועלות האגרות המעודכנות לשנת 2022 הן כלהלן (בדולרים):

• עד 50,000 ק״ג – 123.11
• מ – 50,001 ועד 100,000 ק"ג – 146.20
• מ – 100,001 ועד 150,000 ק"ג – 192.36
• מ – 150,001 ועד 200,000 ק"ג – 223.14
• מ – 200,001 ועד 300,000 ק"ג – 261.62
• מעל 300,000 ק"ג – 315.48

לצורך ההשוואה, מטוס 747-400 ישקול החל מ- 187,000 ק״ג כשהוא ריק ועד 400,000 ק״ג עמוס בנוסעים ו/או מטען כך שהוא ישלם את האגרה המקסימאלית. מטוס A380 ינוע בין 280,000 ק״ג ריק ועד למשקל ההעמסה המקסימאלי שלו שחוצה את רף ה-500,000 ק״ג כך שגם הוא יפול בקטגוריה המקסימאלית. מטוסים קטנים יותר כמו סדרת ה-A320neo החדשה ישקלו עד כ-79,000 ק״ג בהמראה כך שיישלמו אגרה נמוכה בפחות מחצי שעומדת כאמור על 146.20 דולר.

מהנתונים עולה כי בשנים האחרונות הכניסה רש״ת את הסכומים הבאים רק מאגרות טיסה בשמי ישראל:

2019 – 3,443,068.89 $

2020 – 1,097,985.91 $

2021 – 3,334,349.06 $

אמנם נתוני 2021 (אחרי ההסכמים השונים) רק משתווים לאלו של 2019, אך חשוב לזכור שנתוני IATA (ארגון חברות התעופה העולמי) מצביעים על ירידה של כמעט 50% בהיקפי הטיסות של 2021 לעומת נתוני 2019. ואם אכן כך, לנתוני ההכנסות מאגרות של 2021 יש פוטנציאל אפילו להכפיל את עצמם בשנים הקרובות בתרחיש אופטימי של התאוששות מלאה של ענף התעופה.

שיאניות האגרות – רויאל ג׳ורדניאן, טורקיש וריינאייר

מניתוח הנתונים עולה כי באופן טבעי חברת Royal Jordanian של השכנה הירדנית אחראית לחלק גדול מההכנסות של רש״ת מאגרות תעופה בשמי המדינה. ליתר דיוק, החברה הירדנית שילמה סה״כ כ-2.8 מיליון דולר בין השנים 2019-2021 על אגרות תעופה מעל שמי ישראל. באופן טבעי, עבור החברה הירדנית טיסה מעל ישראל היא המשמעותית ביותר שכן היא מקצרת משמעותית את זמני הטיסה של החברה לכל יעד במערב (אירופה וצפון אמריקה). לאור משבר הקורונה, חלה ירידה בהכנסות מירדן, מ-1.5 מיליון דולר בשנת 2019, לכדי כ-500 אלף דולר ב-2020. ב-2021 שילמה סה״כ כ-820 אלף דולר.

האחות הקטנה יותר של החברה, חברת הצ׳ארטר Jordan Aviation שמושבה גם כן בעמאן, אחראית להכנסה של 201 אלף דולר רק בשנת 2021.

במקום השני והמפתיע נמצאת חברת טורקיש איירליינס, אשר שילמה 400 אלף דולר אגרות מעבר מעל שמי ישראל. בעוד קוי הטיסה מטורקיה מזרחה ומערבה אינם תלויים במעבר בשמי ישראל, גם כאן מדובר בעיקר בטיסות לירדן אותן מבצעת החברה דרך המרחב האווירי בישראל. מדובר על כ-22 טיסות שבועיות שמפעילה החברה הלאומית הטורקית לירדן.

במקום השלישי נמצאת Ryanair אשר הכנסות רש״ת ממנה הסתכמו בכ-560 אלף דולר בין השנים הנבדקות בכתבה. הסיבה ככל הנראה נעוצה ברשת ענפה של קווי טיסה שמפעילה החברה בין שדה התעופה בעמאן לערים אירופאיות. גם כאן, טיסה דרך שמי ישראל חוסכת זמן תעופה יקר לחברה המוזלת. ההכנסות לאורך השנים היו כ-360 אלף דולר ב-2019,  כ-112 אלף דולר ב-2019 ו-216 אלף דולר ב-2021.

הגידול הכי משמעותי בהכנסות – אמירייטס, KLM

רבות דובר על הסכמי אברהם. במקביל ובשקט יחסית החלו לחלוף מטוסים אמירתיים בשמי מדינת ישראל בדרכם מערבה. החובבים הבחינו כי הטיסות המדוברות חולפות בשמי ישראל בעיקר בסופ״ש, בהתאם לחלונות הזמנים שציינו מעלה. אך לא רק. חדי העין יבחינו מדי פעם גם בימי חול בתקופות רגועות מעבר של מטוסים אמירתיים בדרכם מזרחה מעל ישראל.

טיסות אלה השתקפו גם בהכנסות רש״ת מאגרות הפיקוח האווירי. בעוד בעבר לא טסו החברות האמירתיות כלל מעל ישראל, בשנת 2021 הסתכמה ההכנסה מחברת Emirates בכ-290 אלף דולר. במקביל שילמה אתיחד כ-100 אלף דולר.

עוד גידול בהכנסות הגיע מהחברות האירופאיות שבעקבות ההסכמים האחרונים מתאפשר להן לטוס מזרחה דרך המרחב האווירי של ישראל וירדן. אחת מהחברות שניצלו היטב את הסכמים אלה הינה חברת KLM ההולנדית. בעוד בשנת 2019 לא נרשמו הכנסות לרש״ת מפעילות של החברה בשמי המדינה, בשנת 2021 גדלה ההכנסה מפעילותה לכדי 290 אלף דולר. חברת האחות Air France גם כן רשמה גידול, אך קטן יותר. מ-83 אלף דולר ב-2019 לכדי 140 אלף דולר בשנת 2021.

חברת לופטהאנזה הכניסה לרשות כ-230 אלף דולר בשנת 2021. שאר חברות קבוצת לופטהנזה שעברו בשמי ישראל בשנת 2021 היו סוייס (107 אלף דולר) ואוסטריאן (62 אלף דולר).

האם יש פוטנציאל אמיתי לגידול בהכנסות

אין ספק שהסכמי אברהם עשו הרבה טוב. מעבר לנחיתה של חברות תעופה מעולות ופתיחת יעדים חדשים לקהל הישראלי, ישנו גם פוטנציאל כלכלי לא מבוטל.

ועם זאת, ניתוח של הסכומים מראה שלמרות הגידול בשנים האחרונות בעקבות ההסכמים האחרונים, עדיין מדובר בסכומים נמוכים יחסית ביחס לתקציב הרשות שעומד על מיליארדי שקלים.

אחת הסיבות לסכומים הנמוכים יחסית היא מגבלה משמעותית שקיימת בכל הנוגע לטיסה מעל שמי ישראל. נתיבי הטיסה המאושרים לטיסות מעל שמי ישראל מוגבלים בעת הנוכחית בעיקר לימות סוף השבוע. סיבה זו לצד סיבות אחרות ככל הנראה מובילות לכך שפחות חברות בוחרות בנתיב זה כנתיב הטיסה הקבוע שלהם.