רשות שדות התעופה הודיעה בחודש מרץ כי היא מחפשת חברת תעופה שתפעיל טיסות משדה התעופה הבינלאומי השומם בחיפה לאילת וגם טיסות בינלאומיות ליעדים קרובים. זאת לאחר שחברת ישראייר הפסיקה להפעיל טיסות משדה זה בשל חוסר כדאיות כלכלית, ובעקבותיהן של אל על, ארקיע וטוס אייר שהפסיקו גם הן את פעילותן מהשדה הצפוני.
בעוד כרגע משמש השדה בעיקר לפעילות טרום טיסה לנתב״ג, לחדשות תעופה נודע שבהמשך לקול הקורא של רשות שדות התעופה, מתקיימים כיום מגעים עם חברת תעופה ים תיכונית להפעלת טיסות משדה התעופה בחיפה ליעדים קרובים. שמה של החברה טרם פורסם, אך להערכתנו האישית מדובר באחת מהחברות שצויינו בהמשך הכתבה.
היתרונות לכל הצדדים ברורים. רשות שדות התעופה תוכל להוריד מעט מהעומס הכבד על נתב״ג, ותושבי אזור הצפון יהנו מטיסה קצרה ליעדי נופש, מבלי הטרטור של הגעה לנתב״ג. כדי להפעיל מערך טיסות כזה יידרש מקצה שיפורים בשדה. כמו כן, צעד שלמיטב ידיעתנו לא נבחן כרגע ויכול לסייע הוא מתן סובסידיות לחברות תעופה שייבחרו לנחות בחיפה, בדומה לנעשה בשדה התעופה רמון שליד אילת.
עם זאת, חשוב להגיד שלמרות הצהרות והסכמים קודמים להארכת המסלול בשדה בחיפה על מנת לאפשר המראות של מטוסים גדולים יותר, הוא עדיין עומד על אורך של כ-1300 מטר בלבד שמאפשר בעיקר פעילות של מטוסים קטנים. לצורך ההשוואה, מטוסים גדולים יותר מדגמי אמבראר ומטוסים ממשפחת איירבוס A320 או בואינג 737 ידרשו אורך של כ-1700-1800 מטר להמראה.
עובדה זו משאירה את האפשרות להפעיל בנמל התעופה חיפה בעיקר מטוסים קטנים יותר, דוגמא מטוסי ה-ATR, עם קיבולת מצומצמת של כ-70 נוסעים בלבד לעומת כ-170 במטוסים הצרי גוף הגדולים יותר. למטוסים אלו טווח מצומצם יחסית של כ-1300-1400 ק״מ שיכול להספיק לטיסות אזוריות ליוון, קפריסין או טורקיה. מטוס יחיד יוכל לעשות בין 3-5 סבבים כל יום שיישרתו 420-700 נוסעים.
כזכור, חברת ישראייר היא חברת התעופה הישראלית האחרונה שהחליטה להיפרד בהדרגה ממטוסי ה-ATR והחזירה כבר אחד מתוך שלושה שהיה בחכירה, 20 חודשים מוקדם יותר מתום החוזה, ואף נשאה בקנס של 900 אלף דולר בשל כך. את שני מטוסי ה-ATR הנותרים שבבעלותה מפעילה החברה בטיסות לאילת.
בדקנו אילו חברות תעופה יוכלו להפעיל טיסות מחיפה ליעדי נופש קרובים.
טיסות מחיפה ליוון, קפריסין וטורקיה
החברה הראשונה שאפשר לחשוב עליה היא כמובן Aegean. חברת התעופה הלאומית של יוון מפעילה כבר היום כ-30 טיסות שבועיות מתל אביב ליוון. אמנם חברת התעופה הלאומית מחזיקה רק מטוסים מדגמים גדולים יותר, אך חברת הבת Olympic Air מחזיקה בצי של 12 מטוסי ATR ו-8 מטוסי DASH 8 שיכולים להפעיל טיסות מחיפה לאתונה ואיי יוון. כיום מפעילה חברת אולימפיק בעיקר טיסות פנים ביוון וטיסות לקפריסין, אך ייתכן וניתן למנף את הקשרים הטובים בין ישראל ליוון לקידום קו טיסות של החברה לחיפה. יתרון משמעותי נוסף יהיה בדמות האפשרות לטיסות המשך לרשת היעדים האירופאית של אייג׳יאן.
עוד חברה רלוונטית היא חברת SkyExpress היוונית שלה בסיסי פעילות באתונה, הרקליון וסלוניקי. לצד צי של מטוסי A320 גדולים יותר, מחזיקה החברה גם 12 מטוסי ATR שמשמים לפעילות הטיסות קצרות הטווח. במטוסי ה-ATR של החברה עד 70 מושבים. עם 3 טיסות יומיות תוכל החברה להציע 420 מושבים בטיסות ליוון והאיים.
באשר לטיסות לטורקיה, חברת Swiftair הספרדית מפעילה טיסות צ׳ארטר במטוסי נוסעים ברחבי אירופה, והיא מבין המפעילות הגדולות כיום של מטוסי ATR. החברה מתגאה באתר שלה בכך שהיא יכולה להפעיל טיסות נוסעים בכל אזור גאוגרפי בזכות השימוש במטוסי ATR 72 (ברשותה 21 מטוסים מדגם זה). אמנם החברה מתמקדת באזור ספרד והאיים, אך בעבר כבר הפעילה קו בין אתונה לקפריסין. מדובר כאן במקרה מורכב יותר בשל העובדה שמדובר בחברת צ׳ארטרים ועל כן תדרש גם חברה שתרצה לשווק ולמכור את הטיסות.
כמובן שמדובר רק במספר דוגמאות ואנחנו לא יודעים להעיד על הרצון של כל חברה להפעיל קו כזה. ועם זאת, אין ספק שעם קצת יצירתיות ניתן יהיה להפעיל מערך טיסות מצומצם מחיפה שיישרת את תושבי הסביבה.
תגובה
בהשקעה של מיליארד שקל, פלוס מינוס, שזה 5% מהסכום שיושקע בנמל תעופה נוסף על נתב"ג (ברמת דוד או נבטים), אפשר להאריך לתוך הים את המסלול בחיפה בכ-750 מטר, להקים בית נתיבות ראוי, להוסיף רחבות חניה ולחבר את נמל התעופה בחיפה למטרונית שפועלת במפרץ חיפה, וכך להקים נמל תעופה אזורי שיתאים גם למטוסי איירבס 220 וגם אמבראייר E2, שצריכים מסלול המראה של 1900-1700 מטר (תלוי לאיזה טווח הם אמורים לטוס, מה שמשפיע על משקל המטוס בגלל הדלק). זה מכסה קשת של יעדים מדרום איטליה וכל מדינות יוגוסלביה ועד טורקיה, רומניה, בולגריה, גיאורגיה, אוקראינה, ירדן, סיני, מצרים ומדינות המפרץ ועוד. מספיק יעדים כדי להטיס 3-2 מיליון נוסעים בשנה ולהפוך לפרויקט ריווחי ואלטרנטיבה מעניינת. בגלל פוליטיקה קטנונית זה לא קורה, הפוליטיקאים מעדיפים לחתום על פרויקט גדול מאוד, יקר מאוד ומיותר מאוד, כדי לקבל עליו קרדיט.
Comments are closed.