חברות התעופה ק.ל.מ. וטראנסאוויה הכריזו על שיתוף פעולה בתחום ׳נוסעים סוררים׳ ולפיו הן ישתפו רשימות של נוסעים שייאסר עליהם לטוס בחברות אלה במשך חמש שנים.
בהצהרה משותפת שהוציאו שתי החברות בתחילת החודש נאמר כי נוסעים אלה לא יורשו לטוס באף אחת משתי החברות ללא קשר באיזו חברה הם ביצעו עבירות של התנהגות בלתי הולמת. שיתוף הפעולה בין שתי החברות הוא הפעם הראשונה בעולם שבה שתי חברות תעופה מעבירות נתונים על נוסעים סוררים וקוראות לפוליטקאים וקובעי מדיניות בהולנד ומחוצה לה לאפשר להן לחלוק נתונים כאלה עם חברות תעופה אחרות.
המשמעות של שיתוף הפעולה הוא שהאיסור ההדדי ישמש גם כגורם מרתיע וגם יפחית את הסיכון לבטיחות הטיסה בטיסות המופעלות על ידי חברות תעופה אחרות.
״יש צורך דחוף בהתערבות בנושא התנהגות סוררת של נוסעים״, הסביר פול טרסטגה, סגן נשיא בכיר לשרותי טיסה בחברת ק.ל.מ והוסיף: ״כל צורה של אלימות פיזית כלפי צוות או נוסעים אינה מתקבלת על הדעת. התנהגות כזו מובילה גם לעיכובים דבר שמטריד מאד את הנוסעים ומייקר את התפעול של הטיסות.״
לדבריו, חברות התעופה פועלות להגביר את הבטיחות על סיפון המטוסים וכשאחד הנוסעים מתנהג בצורה לא נאותה נוצר איום על כל הנמצאים באותו מרחב מצומצם. ״בין אם אנחנו מדברים על אלימות פיזית או שיתוף תמונות מאיימות דרך Airdrop, למשל. זה קורה לעתים קרובות יותר כמו שהיה לאחרונה בטיסה לקרואטיה. מה שנעשה, אולי, כ'בדיחה' גורם למצוקה עצומה לנוסעים, כולל ילדים, והדבר אינו מקובל גם על הצוותים שלנו. איסור על אנשים כאלה לטוס למשך חמש שנים ב-Transavia ו-KLM מהווה הצהרה חזקה ומשקפת את המצב המסוכן שהם גרמו.
לדברי דיין פייז׳, סמנכ״ל תפעול בחברת טראנסאוויה, ישנה עליה בלתי מקובלת בהתנהגות סוררת של נוסעים במהלך טיסות. ״מדובר בבעיה הולכת וגוברת. מספר התלונות על נוסעים סוררים גדל במהלך המגיפה. KLM רושמת כיום בממוצע חמש תלונות המובילות לאיסור מדי חודש, בעוד בטרנסאוויה מדובר בנוסע אחד לפחות בחודש שנאסרת עליו טיסה. למרות שמספר התלונות ירד לאחר מגיפת הקורונה, חברות התעופה רואות זינוק נוסף. זאת כאשר להתנהגות סוררת בגובה רב יכולה להיות השפעה גדולה על הנוסעים והצוות.
יצוין כי יצירת רשימה שחורה של נוסעים שלא יורשו לטוס בחברות תעופה והעברתה לחברה אחרת היא בעיה מורכבת. אף ששתי חברות התעופה חברות באותה קבוצה הן מצאו את עצמן מתמודדות עם תקנות מורכבות ולעיתים מבלבלות. למרות זאת, הן הצליחו ליישר את המדיניות והתהליכים שלהן כך שיוכלו לשתף נתונים של נוסעים אסורים תוך כיבוד כללי הפרטיות הקיימים. האתגר כעת הוא לקחת את זה צעד קדימה בהולנד ואולי ברחבי אירופה.
