היום פירסמה אל על את הדו״חות הכספיים שלה לרבעון השלישי של שנת 2022. במסגרת הדו״ח מפרטת אל על את תכניותיה לחידוש והרחבת צי המטוסים. בדו״ח פורטו צעדים שכבר פרסמנו עליהם בעבר כמו חידוש צי מטוסי ה-777 והתאמת פנים המטוס לזה שבדרימליינר, הצטיידות במטוס דרימליינר והצטיידות במטוס מטען ייעודי. בנוסף, מופיע בדו״ח על כוונת אל על לחדש את צי המטוסים צרי הגוף, שכיום כולל מטוסי 737 בלבד.
בהיבט של מטוסים צרי הגוף מציינת אל על כי היא תפעל להגדלת כושר הייצור באמצעות חכירות רטובות של מטוסים צרי גוף נוספים בהתאם לצורך ולהסכמות שנחתמו בהסכם עם הטייסים. במסגרת פגישת עיתונאים עדכנה החברה גם על כוונה לרכש של מטוס 737 ייעודי למטען.
בנוסף לכל זאת מציינים באל על כי בכוונתה לפעול לחידוש צי מטוסי צרי הגוף שלה בשנים הקרובות. על פי הדו״ח של אל על, ברשותה כרגע 24 מטוסי 737, מתוכם 21 שמישים והשאר במצב שימור.
כפי שפרסמנו בעבר, באל על החלה בחינה ראשונית של תהליך חידוש המטוסים צרי הגוף. אחד מהרעיונות שעלו היה הצטיידות במטוסי 737Max חדישים שיחליפו בהדרגה את צי מטוסי ה-737NG המתיישן של אל על. כעת מציינת אל על בדו״ח האחרון כי בכוונתה לבצע פניה ליצרניות המטוסים בנושא חידוש צי המטוסים, כאשר המשתמע מכך הוא שבכוונת אל על לפנות לבואינג ואיירבוס בכדי לקבל הצעות מחיר על מטוסי הדור החדש (737Max או A320neo).
כידוע, אסטרטגיית הצי של אל על דוגלת בשימוש ביצרנית מטוסים אחת, בואינג, כאשר עד כה לא נשמעו קולות משמעותיים שמדברים על שינוי מדיניות זו. במענה לשאלתנו במסגרת מפגש עיתונאים ציינה מנכ״לית אל על, דינה בן טל, כי החברה בהחלט תפנה לשתי היצרניות, בואינג ואיירבוס במטרה לבחון חלופות. בן טל ציינה כי בהסתכלות על הגידול בתנועת הנוסעים בנתב״ג ל-10-20 שנה יידרשו כ-30 מטוסים נוספים. נתון זה בשילוב עם הקושי של יצרניות המטוסים לספק מטוסים חדשים מחייבת את החברה לבחון חלופות שביניהן גיוון צי המטוסים של החברה על בסיס תכנית הגידול האסטרטגית של אל על.
נכון לעכשיו קשה להעריך האם האמור מעלה מתאר כוונה אמיתית לגוון את צי המטוסים של החברה או לחלופין ניסיון של אל על לייצר תחרות מדומה בין היצרניות על מנת למקסם את ההנחה שהם יכולים לקבל על מטוסי 737 חדשים. בהקשר זה יצוין כי אל על הודיעה בעבר במהלך תהליכי הצטיידות על כוונה לבחון אפשרות של גיוון הצי, אך זה לא יצא לפועל ואל על נשארה מחוייבת לבואינג, בין היתר בשל היותה יצרנית אמריקאית.
בהקשר זה יצוין, כי בשל הביקוש הרב והקושי של יצרניות המטוסים לספק מטוסים ללקוחות, גם הנכונות של היצרניות להוזיל מחירים ירדה משמעותית. הנושא הזה אף נמצא במרכזו של ״ריב מתוקשר״ בין ריינאייר לבואינג. חברת הלואו קוסט האירית, שהיא מפעילה מרכזית של מטוסי בואינג מאשימה את בואינג בניתוק בכל הנוגע למחירים שדורשת יצרנית המטוסים עבור מטוסי ה-737Max.
