מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ישנן סנקציות כבדות על מערך התעופה הרוסי, מה שאמור להקשות על פעילות חברות התעופה הרוסיות בעיקר בטיסות בינ״ל. כעת נראה כי אלו מרחיבות את פעילותן ובדרך לרכש של מטוסים מערביים.
בתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה נאלצו חברות התעופה הרוסיות, בראשן אירופלוט, להפסיק חלק גדול מפעילות הטיסות הבינ״ל שלהן. זאת על רקע הסירוב הרוסי להחזיר מטוסים לבעליהם החוקיים כנדרש בסנקציות האירופאיות. בין היתר חששו החברות מהחרמה של מטוסים שנמצאים בבעלות של חברות מערביות לחכירת מטוסים.
החשש הזה גם כמעט התממש במספר מקרים, כאשר אחד מהמקרים היותר מתוקשרים עלה שוב לכותרות בימים האחרונים. מדובר בהחרמה של מטוס מטען מדגם אנטונוב 124 של חברת התעופה הרוסית Volga Dnepr שנחת בטורונטו בשנת 2022 על ידי ממשלת קנדה. בהמשך הביעה ממשלת קנדה גם נכונות להעביר את המטוס לבעלות אוקראינית כחלק ממערך הסנקציות המערביות על רוסיה.
בימים האחרונים החריפו ברוסיה את הטון נגד ממשלת קנדה סביב התקרית הזו. חברת התעופה העבירה לממשלת קנדה מכתב עם תלונה רשמית בנושא. במקביל משרד החוץ הרוסי כינה את תפיסת מטוס המטען “גניבה צינית וחסרת בושה” והזהיר את ממשלת קנדה מוקדם יותר הקיץ כי היחסים בין שתי המדינות “על סף ניתוק”.
למרות כל זאת, בחודש האחרון יצאה אירופלוט, חברת התעופה הלאומית של רוסיה, בסדרת הודעות על הרחבת פעילות הטיסות הבינ״ל שלה. בתחילת חודש יולי הודיעה אירופלוט על חידוש הטיסות הישירות ממוסקבה להוואנה (קובה) במטוסי 777 של חברת הבת Rossiya.
לאחר מכן הודיעו באירופלוט על הרחבת רשת הטיסות בין רוסיה לתאילנד, עם טיסות ישירות בין בנגקוק ל-3 יעדים ברוסיה (אירקוטסק, קרסנויארסק, וולדיסטוק), בנוסף לטיסות הקיימות ממוסקבה ונובוסיבירסק. כמו גם טיסות ישירות בין פוקט לחברובסק ונובוסיבירסק, בנוסף לטיסות ממוסקבה.
מאז התווספו גם הודעות על חידוש הטיסות הישירות ממוסקבה לאבו דאבי עם 2 טיסות שבועיות החל מאוקטובר; הגדלת מספר הטיסות השבועי ממוסקבה למלדיביים מארבע לעשר טיסות שבועיות; וכן תוספת של טיסה שבועית שלישית לסרי לנקה. כך נראה שברוסיה בונים מחדש לאט רשת קווי טיסה אפשריים בעיקר ליעדי נופש שבהם הסיכון להחרמת מטוסים נמוך יחסית.
רכישה של מטוסים מוחרמים
כזכור, מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, ״השתלטו״ חברות התעופה ברוסיה בהוראת וגיבוי הקרמלין על מאות מטוסים חכורים מחברות תעופה זרות בשווי של מיליארדי דולרים. כחלק מהמהלך עברו רוב המטוסים רישום מחדש שלאחריו קיבלו מספר רישום מקומי רוסי. מאידך, החברות שהשכירו את המטוסים לחברות התעופה הרוסיות רושמות הפסדים כבדים על אותם מטוסים שייתכן וכבר לא יחזרו לרשותם. אותן חברות הגישו תביעות ביטוח של מיליארדי דולרים בניסיון להחזיר לפחות חלק מהכסף אבוד – אך רבים מהם נדחו על ידי חברות הביטוח.
עם זאת, על פי ההתפתחויות האחרונות בפרשה נראה כי לפחות חלק מחברות השכרת המטוסים המערביות עשויות לקבל תשלום ישירות מהקרמלין. לאחרונה דיווחו כלי התקשורת ברוסיה כי הממשלה הקצתה 300 מיליארד רובל (כ-4 מיליארד דולר) מקרן העושר הלאומית של רוסיה, כספי המיועדים לעיתות חירום, כדי לקנות 80-90 מהמטוסים מתוצרת חוץ שהוחרמו מחברות ההשכרה.
חברות השכרת המטוסים שיושבות באיחוד האירופי יוכלו לקבל את התשלום הודות לסעיף בסנקציות המערביות שמאפשר להעביר בעלות על מטוסים לחברות תעופה רוסיות במידה ונחתם הסכם חכירה לפני פלישת רוסיה לאוקראינה, ורק לאחר ביצוע כל תשלומי החכירה.
על פי הדיווחים, חברות התעופה הרוסיות ממתינות לאותם כספי סיוע לקראת רכישת מטוסים, בזמן שחברת התעופה הלאומית אירופלוט כבר קיבלה חלק מהתקציב על מנת שתוכל לרכוש עשרה מטוסי בואינג 777-300ER. סגן שר התחבורה של רוסיה איגור צ’ליק ציין כי “המשימה שלנו היא להשלים את התוכנית הזו בכל מקרה עד סוף ספטמבר”.
נכון לעכשיו לא ברור האם רכישת אותם מטוסים תקנה להם הגנה מפני החרמות מחוץ לרוסיה. זאת בזמן שחברות ההשכרה המערביות ממשיכות לנסות להחרים מטוסים רוסיים במטרה להחזיר לפחות חלק מהכסף שמגיע להן.