השבוע פרסמנו כי חברת התעופה החדשה ״אייר חיפה״ הודיעה באופן רשמי כי בכוונתה להפעיל החל משנת 2024 טיסות מנמל התעופה הבינ״ל בחיפה לאילת וליעדים נוספים באזור אגן הים התיכון. כעת אנחנו מפרסמים מידע נוסף אודות המטוסים שבחרה החברה להפעיל.

מטוס ATR-72-600
בקרוב בחיפה: מטוס ATR-72-600

אחד האתגרים המרכזיים של ״אייר חיפה״ שבסיסה יהיה בשדה התעופה בחיפה ידוע לרבים ונוגע למסלול ההמראות והנחיתות בשדה. עם אורך של כ-1,300 מטר, מגוון דגמי המטוסים שיכולים לפעול בשדה הצפוני מצומצם מאוד וממוקד במטוסי טורבו-פרופ קטנים שיכולים לאכלס כ-30-70 נוסעים. אותו אילוץ למעשה היה אחד הגורמים שהוביל את חברות התעופה שפעלו בשדה כמו ישראייר, ארקיע ו-TUS לנטוש את הפעילות ממנו ובהמשך גם להוציא משימוש את המטוסים היחידים שיכלו לפעול בו.

לצורך ההשוואה, מטוסי האיירבוס A320 שמפעילה ישראייר לאילת יכולים להוביל 174 נוסעים ומטוסי האמבראר 195 של ארקיע עד 122 נוסעים. שני דגמי המטוסים הנ״ל דורשים מסלול ארוך יותר של 1,400-2,100 מטר כך שלא ניתן להפעיל אותם מהשדה בחיפה, ונדרש להסתפק באותם מטוסי טורבו-פרופ קטנים יותר עם קיבולת מצומצמת.

המשמעות היא שטיסה סטנדרטית של ״אייר חיפה״ תאפשר קיבולת של כ-60% ביחס לכל טיסה של חברת תעופה ישראלית. היתרון של אייר חיפה יהיה כמובן טמון בעובדה שהיא תהיה חברת התעופה היחידה להפעיל טיסות פנים בישראל מחיפה. כתלות בהמשך המיזם של ישראייר ואיסתא להפעיל טיסות לקפריסין מחיפה, ייתכן ו״אייר חיפה״ תהיה גם היחידה להפעיל טיסות בינ״ל מחיפה ובכך תהווה סוג של ״מונופול״ בשדה הצפוני.

כעת הגיע אלינו מידע נוסף אודות התכניות של החברה בהיבט דגמי המטוסים. חברת אייר חיפה מתכננת להפעיל מטוסי ATR 72-600, שהם המטוסים הגדולים והחדשים ביותר מתוצרת חברת ATR. ה-ATR 72 הוא מטוס נוסעים אזורי דו-מנועי לטווח קצר שפותח ומיוצר בצרפת ובאיטליה על ידי יצרנית המטוסים ATR. ״אייר חיפה״ צפויה לקבל את המטוסים ישירות מהיצרנית ובכך להיות המפעילה הראשונה שלהם, מה שמבטיח רמת שירות גבוהה יותר לנוסע.

המספר “72” בשמו של המטוס מתייחס לתפוסת הישיבה האופיינית של המטוס של 72 נוסעים, כאשר במטוסי ה-72-600 שבחרה ״אייר חיפה״ יש אפשרות לתצורת הושבה צפופה יותר של 78 מושבים, עם מרווח רגליים מוקטן של 71 ס״מ, במקום 74 ס״מ. נכון לעכשיו לא ידוע איזו תצורה תבחר החברה להפעיל, כאשר התצורה הצפופה יותר תאפשר לה להגדיל את ההכנסות, כשברקע האילוץ של שימוש במטוסים אזוריים קטנים בלבד. בהיבט של טווח טיסה, מטוסים אלו מציעים טווח מירבי של כ-1,370 ק״מ בתפוסה מלאה, שייאפשרו לחברה להפעיל טיסות מחיפה ליעדים בקפריסין, יוון ותורכיה.

ה-ATR 72 פותח במהלך שנות ה-80 כגרסה גדולה יותר של מטוסי ה-ATR 42. מטוסי ATR שימשו לאורך שנים בתפקידים שונים, כולל טיסות מנהלים, מטען ואף כמטוסי סיור ימיים. סדרת ה-ATR 72-600 הושקה בשנת 2007 וכוללת מספר שיפורים בהשוואה לדגמים הקודמים, כולל מנועים חדשים, תא טייס חדש מזכוכית ושיפורים קלים נוספים לנוחות הנוסעים כמו תאורה חדשה ותאי אחסון גדולים יותר שייאפשר עלייה עם מזוודות טרולי לטיסה.

ATR הוא מיזם משותף בין שני שחקנים מרכזיים בעולם התעופה, Aérospatiale מצרפת ו-Aeritalia מאיטליה. מטוסי הטורבו-פרופ של החברה, במיוחד ה-ATR 72, נחשבים לשחקנים מרכזיים בעולם הטיסות האזוריות קצרות הטווח. המטוסים ידועים ביעילות והאמינות שלהם, מה שהופך אותם לבחירה מועדפת עבור חברות תעופה שמפעילות טיסות אזוריות ברחבי העולם. מטוסי טורבו-פרופ באופן כללי, מציעים יעילות אנרגטית ואפשרות לטוס משדות תעופה עם מסלולים קצרים יותר, ובכך מציעים גמישות תפעולית לחברות שמפעילות אותן.

ישראייר וארקיע הפעילו בעבר מטוסים מהדור הקודם של ATR, מדגמי ATR-72-500 ששימשו בין היתר את הטיסות של החברות בין חיפה, תל אביב ואילת. ממש לאחרונה נפרדה ישראייר משני מטוסי ה-ATR האחרונים שהיו ברשותה ועברה להפעיל גם את הקו לאילת במטוסי האיירבוס הגדולים יותר.

תגובה
  1. מקווה שהסיפור עם “אייר חיפה” לא יהיה דומה לסיפורי תעופה אחרים שעליהם דווח לאחרונה, כמו הטיסות הישירות לקניה ולפיליפינים, לניגריה ולוויאטנם, ועוד כהנה וכהנה……

    1. יש מקום להאריך את המסלול ב-500-400 מטר, יש גם תוכניות לעניין מזה 30 שנה, אל תוך הים, אבל זה נושא של החלטה: אם לא יקימו נמל תעופה נוסף לנתב”ג, כנראה שהגדלת חיפה תצא לפועל. הבעיה היא, שהארכת המסלול לא קלה מבחינה הנדסית ומבחינת מסלולי הנחיתה וההמראה: המסלול הארוך יקביל לרציף המכולות החדש בנמל חיפה ויהיה קרוב מאוד אליו, ונתיב הנחיתה עובר קרוב מדי לבתי הזיקוק ולמפעלים הכימיים במפרץ. עד שעניינים אלה לא ייפתרו, נמל חיפה לא יתרומם מעבר לטיסות קוריוז.

    2. נתחיל מזה שיש רזרבת קרקע בדיוק בשביל זה, ויש גם פוטנציאל לייבש את הים אם רוצים להמשיך ולהאריך.
      הסכנה לשדה חלפה בינתיים, היו אמורים לבנות את הנמל החדש באופן כזה שיחסל את המשך קיונו של השדה, אבל העירייה סחטה את הנמל בזכות זה ש1% מקרקע הנמל הם בבעלות העירייה, ותקעו את פיתוחו כל עוד לא מובטח עתידו של השדה.
      לא מזמן שמעתי את אחד הפקידים הבכירים במשרד התחבורה מדבר ברצינות על הארכת המסלול, נקווה שיקרה!

  2. אי אפשר להמריא מחיפה בקיבולת דלק מלאה וכוח מנוע סטנדרטי של המראה עם atr 72.
    מטוס שיטוס ככה באופן קבוע(חיפה לחול) יעבור שגרת טיפולים יותר מעמיסה ופחות ריווחית לחברת התעופה עצמה.
    לא סתם הקו הזה ננטש ע”י ארקיע וישראייר ולא רק בגלל שכמות הנוסעים השנתית הייתה לא משתלמת.
    בנוסף טכנית בחיפה יכולים לנחות גם אמברייר 170 דור ראשון 190 דור שני.
    בלי סבסבוד של המדינה הקו הזה בחיים לא היהי ריווחי.

  3. יש ביקוש אדיר לטיסות מחיפה, הקו מאילת לחיפה תמיד היה מפוצץ. היו ימים שיצאו מחיפה 4 טיסות יומיות מלאות. לאחר פתיחת רמון, זו האופציה היחידה להגיע בפחות משעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *