תעשיית התעופה עדה לסיומו של עוד עידן, כאשר אחד ממטוסי הבואינג 747SP האחרונים בתעשייה יצא משירות והועבר לגריטה. בואו להכיר את המטוס שהפך לעוף נדיר בענף התעופה בעולם.

מטוס 747SP של Sands Aviation
מטוס 747SP של Sands Aviation. תמונה: ויקימדיה, Edwin Leong

מטוס הבואינג 747SP (קיצור ל-Special Performance) הוא אחת מהוריאציות הנדירות יותר במשפחת מטוסי הג׳מבו הדו קומתיים. מדובר בגרסה שהוצגה לראשונה בשנת 1975, כשבע שנים לאחר ייצור מטוס ה-747 הראשון, והייתה בייצור סדרתי עד שנת 1989. עם 45 יחידות שיוצרו בלבד, מדובר בעוף נדיר יחסית בענף התעופה העולמי.

בימים האחרונים המטוס הייחודי חזר לכותרות עם יציאתו משירות באופן רשמי של אחד משלושת מטוסי ה-SP הפעילים האחרונים בעולם שהיה בבעלות תאגיד Las Vegas Sands Corporation שבבעלות שלדון אדלסון . המסע שעבר אותו המטוס, שנשא בסוף חייו את הרישום VP-BLK מרתק למדי. המטוס יצא מפס הייצור בשנת 1979, ושנה לאחר מכן  נמסר לחברת התעופה האמריקאית TWA בתצורה של 279 מושבים בשלוש מחלקות שירות: 19 במחלקה ראשונה (!), 36 במחלקת עסקים ו-224 במחלקת תיירים. לאחר כחמש שנים, בשנת 1985 עבר המטוס לבעלות חיל האוויר המלכותי של איחוד האמירויות וקיבל קונפיגורציית VIP לטובת הטסת בכירים.

בשנת 2007 המטוס נרכש על ידי תאגיד Las Vegas Sands Corporation שבבעלות אדלסון, לטובת הטסת בכירי החברה. המטוס נכנס לצי המטוסים של חברת התעופה שבבעלות התאגיד ששמה ״Sands Aviation״ אשר מחזיקה בצי של 9 מטוסים, כולם בתצורת VIP.  מדובר בצי מגוון למדי שכולל מטוסי איירבוס A319/A340 לצד מטוסי בואינג 737/767. את חלק מהמטוסים, כולל את מטוס ה-747SP פגשו חלקנו אפילו בנתב״ג בזמן ביקורים של משפחת אדלסון בישראל.

באוקטובר האחרון המטוס ספג נזק משמעותי בהתנגשות עם מטוס מנהלים נוסף בהאנגר בנמל תעופה באריזונה. כנף של מטוס אחר חתכה את הצד התחתון של גוף המטוס והמטוס איבד את קצה הכנף הימנית שלו לאחר שהתנגש בעמוד בתוך ההאנגר בעקבות התאונה. כבר לאחר התקרית, עלה החשש כי המטוס נפגע מעבר למצב שניתן לתיקון, חשש שהתאמת בהמשך, מה שהוביל ככל הנראה להחלטה לגרוט אותו. על פי אתר planespotters, החל מתחילת חודש מאי יצא המטוס רשמית משימוש בגיל 44 שנים והועבר לאחסון בשדה התעופה הבינ״ל בקנזס.

לאחר גריטת המטוס של SANDS, נותרו בעולם רק 2 מטוסי בואינג 747SP שנמצאים בשימוש, שניהם משמשים כמטוסי ניסוי של יצרנית המנועים Pratt & Whitney. המטוסים ממלאים תפקיד בפיתוח ושיפור של מנועי מטוסים ומשתמשים בהם כדי לבחון מנועים בתנאי טיסה אמיתיים.

מטוס הניסוי מדגם בואינג 747SP של יצרנית המנועים Pratt & Whitney
מטוס הניסוי מדגם בואינג 747SP של יצרנית המנועים Pratt & Whitney

סימן הזיהוי הבולט ביותר של מטוס ה-SP ביחס לשאר המטוסים במשפחת ה-747 הוא הגוף המקוצר שלו, שיחד עם המבנה הדו קומתי נותנים לו מראה ייחודי. לשם השוואה, אורכו של המטוס המקוצר עומד על כ-56 מ׳ לעומת 71 מ׳ של גרסת ה-747-400 הפופולארית, עם קיבולת נוסעים מצומצמת של 331 נוסעים בלבד בתצורת 2 מחלקות, לעומת 568 בגרסאות הסטנדרטיות. ״הקטנת״ מטוס ה-747 התאפשרה על ידי הסרת 14 שורות של מושבים.

אמנם ייוצרו רק 45 יחידות מהמטוס, אבל מגוון גדול למדי של חברות תעופה, ממשלות וצבאות הפעילו אותו. החל ממדינות, בעיקר באזור הים התיכון, שבחרו בו כמטוס ממשלתי להטסת בכירי ממשל, כולל אלו של איחוד האמירויות, עומאן,  בחריין, תימן, קטאר וברוניי. המטוס שימש גם במגוון גדול של חברות תעופה אזרחיות, כמו קזחסטאן איירליינס, מוזמביק איירליינס, איירולינס ארגנטינאס, קוריאן אייר ועוד רבות. הצי הגדול ביותר של מטוסי SP כלל 10 מטוסים בלבד והוא הופעל על ידי חברת התעופה האמריקאית PAN AM. לשם השוואה, המפעילה הכי גדולה של גרסאת ה-747-400 הפופולארית יותר הייתה בריטיש איירווייז עם 57 מטוסים.

מטוס 747SP של איראן אייר
מטוס 747SP של איראן אייר

הדרישה לפיתוח של המטוס הייחודי הגיעה לבואינג מחברות תעופה, ביניהן איראן אייר, שדרשו מטוס שיכול להציע טווח טיסה ארוך, אבל מאידך שיהיה יעיל וקטן יותר ממטוס ה-747 כך שיוכלו להפעיל טיסות גם בקווים שאין בהם מספיק לביקוש למטוסים עם 500 מושבים. עם זאת, התוצאה הסופית הגיעה עם לא מעט חסרונות שהובילו בסופו של דבר למספר הנמוך של יחידות שנמכרו. החל ממחירי הדלק הגואים בתחילת שנות ה-90, עלות התפעול של המטוס בין היתר בשל המשקל הגבוה של הכנפיים לצד המתחרים שהגיעו לאחר הפיתוח של המטוס והציעו טווח מוגדל עם יעילות עדיפה.  

טיסת הנוסעים המסחרית האחרונה של ה-SP הופעלה על ידי איראן אייר בשנת 2006. איראן כזכור נמצאת תחת סנקציות שמגבילות מאוד את תעשיית התעופה המקומית ומקשה על חברות התעופה להשיג חלקי חילוף למטוסים מערביים ופי כמה לרכוש מטוסים חדשים. אפשר להעריך שבשל הסנקציות והקושי בתחזוקת המטוס הייחודי נאלצה חברת התעופה האיראנית להוציאו משירות. סה״כ הפעילה איראן אייר 4 מטוסים מדגם זה שככל הידוע עדיין נמצאים ברשותה באחסון ארוך טווח.  למעשה, הגרסא הזו של המטוס פותחה לבקשתה של חברת אייר איראן אייר למטוס נוסעים בעל קיבולת גבוהה המסוגל לטוס לקווים ארוכים.

מטוס ה-747SP שהופעל על ידי נאסא
מטוס ה-747SP שהופעל על ידי נאסא

למרות חוסר ההצלחה המסחרית של מטוס ה-SP דווקא בתום חייו המסחריים שימש המטוס למטרות ייחודיות. הגרסא אולי הכי מסקרנת של ה-747SP הופעלה בשיתוף של NASA ומשרד החלל הגרמני בין השנים 2007-2022. גרסא זו שימשה כמצפה כוכבים אסטרונומי מוטס. מדובר במטוס ששימש קודם לכן חברות תעופה אמריקאיות, ולאחר מכן שלד המטוס עבר שינוי מבני כך שיוכל לשאת טלסקופ בקוטר של 2.5 מטר לגובה רב. לאור העובדה שלא ניתן להפעיל את הטלסקופ הייחודי מבעד לזכוכית, התצפית בטלסקופ נעשתה דרך חור מרובע בגודל של כ-4 מטר בחלקו העליון של גוף המטוס האחורי. דלת הזזה כיסתה את הפתח בזמן שהטלסקופ לא היה בשימוש. אסטרונומים ליוו את הטיסות הייחודיות ואספו את הנתונים באמצעות במכשיר מתוך תא הנוסעים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *