השבוע טסנו לטיול היכרות עם אזרבייז׳ן. בעת הנוכחית מפעילות טיסות מתל אביב לבאקו חברת התעופה הלאומית האזרית אזרבייג׳ן איירליינס, ישראייר וארקיע. כל החברות שפועלות בקו מפעילות מטוסים צרי גוף בעיקר ממשפחת מטוסי האיירבוס A320. אנחנו מתגעגעים לימים שראינו בנתב״ג את מטוסי ה-787 של אזרבייג׳ן איירליינס ואנחנו מחכים לראות אותם שוב.
הטיסה שלנו הייתה טיסת ישראייר 6H881 ויצא לנו לטוס במחלקת הפרימיום החדשה של החברה.
שירות טרום טיסה
לא טסתי הרבה שנים עם ישראייר ומעולם לא בטיסה בינ״ל כך שלא ידעתי מה מצפה לי. יום לפני הטיסה נכנסתי לאתר חברת התעופה על מנת לבדוק אפשרות לבצע צ׳ק אין לטיסה. קיוויתי גם לקבל כרטיס עלייה למטוס בסוף התהליך שייאפשר לי לחסוך את תורי הביטחון והצ׳ק אין הארוכים. אני משתדל בתקופה זו לטוס עם כבודת יד בלבד על מנת לחסוך זמן בשדה. ולכן צ׳ק אין מוקדם וקבלת כרטיס עלייה אלקטרוני יכולים לחסוך לי המון זמן.
הופתעתי לגלות שישראייר לא אפשרה בכלל לבצע צ׳ק אין באמצעות האתר המיושן שלה ובהתאם, כמובן שלא הצלחנו להנפיק כרטיס עלייה למטוס. זה מאכזב מאוד. נראה שישראייר תקועה שנים רבות אחורה בכל הנושא של שירות בדיגיטל. וחבל מאוד, תהליך צ׳ק אין באתר זה יותר מבסיסי בשנת 2022.
מעבר לצ׳ק אין נראה שהאתר של ישראייר לא מאפשר לנוסע לבצע כמעט שום פעולה באופן עצמאי, כך שכל בקשה צריך להעביר לכתובת המייל של החברה. לא נדרשנו לשום שירות טרום הטיסה ולכן לא יצא לנו לבדוק את טיב שירות הלקוחות במייל.
עריכה: קיים באתר לינק לצ׳ק אין, אך אף אחד מנוסעי הטיסה ששוחחתי עמם לא הצליח לבצע צק אין. כמו כן, אין שום אזכור באתר ישראייר לאופצייה של צ׳ק אין בטיסה בינ״ל. באשר לפעולות שהנוסע כן יכול לעשות הן כוללות הושבה והוספת כבודה. אפשרויות יותר מתקדמות כמו שינוי מועד טיסה וביטול לא קיימות.
שירותי קרקע, ביטחון וצ׳ק אין
בלית ברירה, הגענו לשדה שעתיים לפני הזמן. בימים אלו הצ׳ק אין לחלק מהטיסות הבינ״ל נעשה בטרמינל 1. לאחר הצ׳ק אין והביטחון מועברים הנוסעים בשאטל לדיוטי פרי בטרמינל 3 ומשם המשך התהליך הרגיל בטרמינל 3.
גם הצ׳ק אין לטיסה שלנו נעשה בטרמינל 1. את הביטחון הראשון עברנו תוך מספר דקות, הצלחה של רשות שדות התעופה. ואז הגיע תור צ׳ק אין אין סופי עם דיילת קרקע יחידה שטיפלה בטיסה לבאקו. עמדנו מעל לשעה בתור, כשבינתיים כבר חלפה לה שעת הטיסה. הטיסה כמובן נדחתה בהתאם בכ-30 דקות ואנחנו הגענו לשער כ-10 דקות לפני מועד ההמראה החדש.
טיפ חשוב – נוסעים שיש להם כבר כרטיס עלייה למטוס מהצ׳ק אין באתר וטסים רק עם כבודת יד יכולים להגיע ישירות לטרמינל 3. רשות שדות התעופה פתחו באולם הנוסעים היוצאים בטרמינל 3 (באזור W) אזור ייעודי לבידוק נוסעים עם כבודת יד בלבד. זה משמעותי במיוחד לטיסות כמו שלנו שהצ׳ק אין מתבצע בטרמינל 1 אבל הטיסה יוצאת מטרמינל 3. בטיסות קודמות זה חסך לי זמן רב. עם זאת, היות וכאמור לא יכולתי לבצע צ׳ק אין באתר, נאלצתי להגיע לדלפקים בטרמינל 1 ולהיטרטר בין הטרמינלים.
בצד החיובי, אחד הדברים הכיפיים בהסעה בין טרמינל 1 לטרמינל 3 הוא ההזדמנות לראות כל מיני מטוסים שהם אורחים מיוחדים בנתב״ג. הפעם יצא לנו לצלם מקרוב מטוס 787 דרימליינר של חברת אתיופיאן איירליינס בצביעת ברית התעופה Star Alliance וגם מטוס 777 של אל על (קריית שמונה) שהזמן לא היטיב עמו.
גם תהליך העלייה למטוס היה מסורבל וארך זמן רב.
מחלקת פרימיום במטוס ה-A320 של ישראייר
כבר כשהגענו לשרוול העלייה למטוס ראינו את מספר הרישום שהתנוסס על מטוס ה-A320 של ישראייר (4X-ABI). ידענו שמדובר באחד משני מטוסי ישראייר שמותקנת בו מחלקת הפרימיום החדשה של החברה אותה היא השיקה לפני מספר חודשים. על המטוס הזה יש גם את ״מדבקת השלום״ והוא שימש להטסת בכירי ממשלת ישראל לנסיעות עבודה.
אז שלא בכוונה תחילה, יצאנו לנו לנסות את מחלקת הפרימיום החדשה של ישראייר ולשתף רשמים.
בסיום תהליך העלייה למטוס (כ-45 דק׳ ממועד ההמראה המקורי) מחלקת הפרימיום הייתה עדיין ריקה מלבד נוסע יחיד. אז כרזו צוות האוויר על האפשרות לעבור למחלקת הפרימיום בתשלום במטוס. עלות השדרוג על הטיסה הייתה 100$ לשדרוג המושב בלבד ו-109$ לשדרוג המושב + סנדוויץ, שתייה קרה ושתייה חמה. כך, את תהליך העלייה למטוס סיימנו כבר 4 נוסעים במחלקת הפרימיום.
מחלקת הפרימיום החדשה מכילה 8 מושבי כורסא, בשתי שורות בקונפיגורקציית 2-2 והיא מופרדת משאר הנוסעים באמצעות וילון. לכל מושב משענת ראש ומשענת לרגליים. לחיוב נאמר שמושבי מחלקת הפרימיום מזכירים יותר מושבי עסקים בטיסות קצרות מאשר סתם מושבים עם מרווח רגליים עדיף.
המושבים עצמם “כורסאתיים״ ורחבים למדי. כמו כן המשענת לרגליים עוזרת מעט לשבת בנוחות. מנגד, המושבים קשיחים למדי וכנראה לא יהיו מאוד נוחים לישיבה ממושכת יותר. שום דבר מפתיע או איכותי מדי במחלקת הפרימיום המדוברת, אבל היא כן משפרת את חוויית הטיסה הכללית ביחס למושבים במחלקת התיירים הרגילה. המחלקה גם הרגישה מרווחת ופרטית מאוד, במיוחד היות ובמקרה שלנו לכל נוסע היה מושב ריק בסמוך אליו.
למרות שמחלקת הפרימיום הושקה לפני מספר חודשים בלבד, סביבת הנוסע הייתה מוזנחת ומיושנת ונתנה תחושה כללית מלוכלכת. שטיח מוכתם, שאריות נוזל בסביבת הנוסע ושאריות של דבק דו צדדי ששימש בעבר למי יודע מה היו חלק מההפתעות שהיו מסביבנו. גם המחיצה בקדמת המטוס נראה כי כבר עשתה את שלה. גם הווילון שהפריד ממחלקת תיירים הרגיש מאולתר וחצץ רק חלקית בין המחלקות.
היה ראוי שאם ישראייר כבר השקיעה בהתקנת מחלקה חדשה, שתשקיע באותה הזדמנות בחידוש גם של סביבת הנוסע שעשתה רושם מאוד לא מזמין. המטוס בסה״כ בן 6 וכנראה שיש לו עתיד בחברה, כך שיש היגיון בחידוש שהוא מאוד צריך.
מגש האוכל בגודל סביר ואפילו הצלחתי לעבוד יחסית בנוחות (ולכתוב את הסקירה הזו).
שירות בטיסה
השירות בטיסה היה סביר. הדיילים היו חביבים והיו לעזר בבקשות שונות של נוסעים. אין במחלקת הפרימיום (או לפחות לא הורגש) שירות מיוחד והדיילים בעיקר התמקדו במכירת מזון ואיסוף אשפה מהנוסעים. כ-20 דקות לתוך הטיסה החלו הדיילים לעבור ולהציע לנוסעים לרכוש סנדוויצ׳ים/חטיפים/ שתייה קלה. הסנדוויצים לא היו מאוד מזמינים. המחיר של פחית שתייה קלה היה סביר – 10 ש״ח.
סיכום החוויה
החוויה הכללית הייתה פשוט לא טובה, אפילו אם לטיסה קצרה. ניכר לאורך כל הדרך שהושקעה מעט מאוד מחשבה על חוויית הנוסע. וחבל. גם חברת ״לואו קוסט״ יכולה לתת חוויה טובה לנוסע. כל שכן, המחירים של ישראייר בהחלט לא משקפים מחיר של לואו קוסט.
ישנם צעדים קטנים שהחברה יכולה לעשות שיישפרו אפילו במעט את השירות לנוסע ובהתאם את החווייה שלו. זאת בדגש כמובן על עולם הדיגיטל. ספציפית, הייתי מציע ראשית כל ולפני הכל לאפשר לנוסעים צ׳ק אין דיגיטלי שייאפשר להם להקל במעט את התורים הארוכים שאנחנו רואים בשדה התעופה לאחרונה.
בצד החיובי נציין את התקנתה של מחלקת הפרימיום החדשה. אמנם לא מדובר במחלקה מהפכנית אבל בסה״כ אני חושב שהמחיר מצדיק את השדרוג למי שרוצה לטוס בנוחות עדיפה. כאמור, אמנם התמורה בסיסית למדי, אבל גם המחיר בהתאם לא גבוה. כשמסתכלים על ה״מתחרים״, מושב אל על Space יעלה עד כמה שאני יודע בערך 59$ למרחק דומה. באל על תקבלו מושב רגיל עם מרווח רגליים עדיף במעט. כאן כבר תקבלו מושב כורסא עם משען לרגליים שמזכיר כבר הרבה יותר את מחלקת העסקים של אל על ליעדים אירופאיים, שם תשלמו על אותו מושב (בתוספת ארוחה ושירות עדיף) כמה מאות דולרים (400$ לליסבון לדוגמא).
אז לא היו לי ציפיות גבוהות מישראייר, בסה״כ החברה לא ידועה במיוחד לטובה בשום פרמטר כך שהגעתי לכל חוויית הטיסה עם ציפיות נמוכות מאוד מלכתחילה. ועדיין החווייה הייתה לא טובה וראוי שישראייר תשקיע מאמצים נוספים בשיפור חוויית הלקוח.
מחכים להזדמנות להשוות את החוויה למול טיסה עם אזרבייג׳ן איירליינס.
לעדכונים שוטפים על הטיול שלנו באזרבייג׳ן, עקבו אחרינו בעמוד האינטסגרם של חדשות תעופה.
הכותב היה אורח של לשכת התיירות של אזרבייג׳ן.
תגובה
אם ישראייר היתה מזמינה אותך לטיסה על חשבונה, היית כותב דברים אחרים. ולענייננו: ישראייר “הקימה” את מחלקת הפרימיום כדי שתוכל להתמודד באופן שווה במכרזים להטסת ראשי המדינה. אחת הדרישות של המדינה היא “מושבי מחלקת עסקים”. כך מטיסה גם ישראייר את ראש הממשלה, הנשיא ושרים לביקורים בחו’ל. בגדול ניתן להתקין את המושבים ולפרקם לפני כל טיסת אח’מ. יותר חכם להשאיר את המטוס בקונפיגורצית תיירים מלאה ולהרוויח הרבה יותר כסף על כרטיסים מלאים מאשר למכור את הקשקוש הזה לנוסעים ולהפסיד.
Comments are closed.