במרץ האחרון התקיימה לראשונה מאז הקורונה תערוכת התיירות הבינ״ל השנתית ITB בברלין. מדובר באחת מתערוכות התיירות הגדולות והמשמעותיות בעולם. אנחנו ניצלנו את ההזדמנות של התערוכה לקפוץ לאחת הערים הכיפיות באירופה ולשתף אתכם מה יש לה להציע.

הביקור בברלין קיבל ״משמעות״ מיוחדת בשבילנו שכן הוא היה הטיול הראשון שלנו אחרי סופ״ש קצר בדובאי. מאז כניסת איחוד האמירויות לחיינו, דובאי הפכה להיות יעד נופש משמעותי עבור הישראלים. מספר הטיסות והנוסעים לדובאי ממשיך לגדול והיא כבר העיר השנייה בהיקף הנוסעים אליה מישראל. אמנם חלק גדול מתנועת הנוסעים ממשיכה בטיסות המשך ליעדים במזרח, אבל יש גם הרבה תיירים שנשארים בדובאי.

מצד אחד דובאי מהווה יעד חורף חם שמאפשר בריחה קצרה לטיול קרוב בחו״ל. מצד שני, החוויה הכללית שקיבלנו כללה תחושות חזקות מאוד של ניכור וחוסר אותנטיות. נראה שדובאי משתדלת כל הזמן לשדר יוקרה בכל דרך אפשרית (והמחירים בהתאם) והשילוב עם העובדה שתיירים נתקלים בעיקר או אפילו רק בעובדים זרים לא עזרה לתחושה הזו.

ברלין מהצד השני היא אחת מהערים באירופה שפשוט מפוצצות באופי ואם יש משהו שלא תתקשו למצוא בה – זה אותנטיות. קשה לתאר במילים כמה שתי הערים שונות אחת מהשנייה מה שנתן לטיול בברלין זווית קצת שונה עבורנו.

החלטנו לשתף אתכם בכמה ספוטים שנכנסו אצלנו לרשימת הפייבוריטים במהלך הטיול, מעבר להמלצות הסטנדרטיות שקיימות באינטרנט.

סיור בשדה התעופה טמפלהוף

אחרי ששתינו קפה, נעבור להמלצה שהיא פשוט חובה לכל חובב תעופה שמבקר בברלין, ולדעתי האישית לא רק לחובבי תעופה. בגרמניה יש תהליך מדהים של שימור והנגשה של שדות תעופה ישנים שנסגרו לקהל הרחב. בתוך כך השקעה של כ-8 מיליארד יורו בשדה התעופה ברלין טגל (TXL) על מנת להפוך אותו למרכז ציבורי אקולוגי.

ביקור באולם הצ׳ק אין של שדה תעופה נאצי לשעבר
ביקור באולם הצ׳ק אין של שדה תעופה נאצי לשעבר

כך קורה גם עם שדה התעופה טמפלהוף שהוקם ב-1923. השדה נסגר סופית ב-2008 ולמעשה על פי החוק בגרמניה לא יוכל לשוב לפעילות תחת שום תרחיש (גם חירום). מדובר באחד משדות התעופה עם ההיסטוריה הכי מרתקת ששמענו, והוא ליווה את ההיסטוריה התעופתית הגרמנית החל מימיה הראשונים עם הקמתה של לופטהנזה דרך ימי השלטון הנאצי ועד לבעלות הברית בתקופת המלחמה הקרה.

אולם הצ׳ק אין בשדה התעופה טמפלהוף
אולם הצ׳ק אין בשדה התעופה טמפלהוף

חלק מהאזור האווירי (אזור המסלולים) כבר הוסב לכדי פארק רחב ידיים שמשמש את הציבור. עובדה מעניינת היא שההחלטה להפוך אותו לפארק התבקלה בהצבעה של הציבור שבחר בפארק על פני קומפלקס מגורים עם בניינים רבי קומות.

גם עבור אזור הטרמינלים ורחבת המטוסים יש תכניות רבות לטובת הציבור – החל מסיורים במגדל הפיקוח דרך תערוכות על הגג וגם אותו סיור מודרך שהשתתפנו בו ברחבי השדה.

האנגר התחזוקה של חברת Pan Am האמריקאית בשדה טמפלהוף
האנגר התחזוקה של חברת Pan Am האמריקאית בשדה טמפלהוף

אנחנו לא רוצים להרוס לכם את הסיור עם יותר מדי פרטים. רק נציין שהסיור בשדה כולל ביקור באזור הצ׳ק אין, דרך האנגרי התחזוקה, רחבת המטוסים ושערי העלייה למטוס, אולם כדורסל (!) שנבנה על ידי האמריקאים ועד לבונקרים התת קרקעיים שנבנו בשדה בתקופת השלטון הנאצי. עוד פרט מעניין – מסתבר שכיום ניתן לשכור חלק משדה התעופה טמפלהוף לאירועים פרטיים (יש מישהו בקהל שחלם להתחתן בשדה תעופה?) בעלות של כ-10,000 ש״ח ללילה.

הסיורים מאוד אינפורמטיביים ומרתקים ולקחו אותנו למסע דרך ההיסטוריה המדהימה של ברלין וגרמניה מהזווית של פעילות אווירית. כמו שאמרנו – ביקור חובה!

פרטים נוספים על הסיור המודרך בשדה ניתן למצוא כאן.

ארוחת ערב במסעדת ברטה של אסף גרניט

בא לכם ארוחת שף אבל מתבאסים מהמחירים היקרים? נצלו את הביקור שלכם בברלין לבקר במסעדת ״ברטה״ של אסף גרניט. המסעדה ממוקמת במלון הבוטיק Tale Berlin Potsdamer Plaza מרשת המלונות Precise במרכז ברלין והיא שילוב מעניין של אוכל גרמני אבל עם אלמנטים מקומיים שאנחנו מכירים מישראל.

קוקטייל הסלרי שהפתיע אותנו במסעדת ברטה ברלין
קוקטייל הסלרי שלא השאיר אף אחד אדיש. מסעדת ברטה ברלין

המסעדה נקראה על שם סבתו של השף גרניט והמנות הרגישו כמו מנות גרמניות שקיבלו את הטאץ׳ הישראלי ירושלמי של גרניט וקבוצת מחניודה.

ביקרנו במסעדה עם קולגות מקומיים והיה מעניין לראות איך גם הישראלים וגם הגרמנים הרגישו שהאוכל במסעדה מזכיר להם קצת את הבית. אחרי הביקור במסעדה קפצנו לבר הסמוך ששייך למסעדה ושתינו קוקטייל סלרי שפשוט אסור לכם לפספס. גם מי שבהתחלה הרים גבה על חלקו של הסלרי במשקה לא הצליח לסרב בסוף לכוס נוספת.

מומלץ להזמין מקום למסעדה מראש באמצעות אתר האינטרנט.

קשה לי להאמין שתמצאו מישהו שלא מכיר או שמע על ה-East side Gallery, בטח בקרב מי שביקר כבר בברלין. מדובר באחד מהאתרים הכי מוכרים בברלין שהוא למעשה השריד הארוך ביותר (1.3 ק”מ) שנותר מחומת ברלין. על גבי החומה מצויירים יותר ממאה ציורי קיר של אמנים מכל רחבי העולם, חלקם מפורסמים במיוחד.

גלריית North Side Gallery
גלריית North Side Gallery

אנחנו בחרנו לבקר דווקא באחות הקטנה והפחות מוכרת, ה-North Side Gallery. מדובר באחד מהאזורים המצומצמים בברלין שציורי גרפיטי מותרים בהם (תחת תיאום ואישורים). מדובר באמנות קצת יותר בוסרית ופחות מקצועית מזו שרואים בגלריית ה-East עם תחלופה גבוהה למדי של ציורים. אנחנו הגענו ביום שבת וזכינו לראות את האמנים מבצעים את הגרפיטי בזמן אמת. היה ממש כיף לשבת ולראות את האמנות ״In the making״ ואת האמנים שמאחוריה.

גלריית North Side Gallery - אמנות בלייב
גלריית North Side Gallery – אמנות גרפיטי בלייב

לאחר הביקור תוכלו לטייל ברחובות המגניבים של שכונת Mitte, כולל ביקור במוזיאון KW לאמנות מודרנית. אמנם לא עשינו את זה, אבל כמובן שניתן לקחת יום סיור מודרך בברלין בדגש על גרפיטי, שיכול להיות טיול מאוד נחמד.

ארוחה וייטנאמית במסעדה Monsieur Vuong 

אחד היתרונות המעניינים בברלין עבורנו זה הקהילה הוייטנאמית הענקית שיש בגרמניה. למעשה היא הקהילה האסייתית הגדולה ביותר במדינה מה שמוביל לעושר רב של מסעדות וייטנאמיות בכל הטווח – החל ממסעדות רחוב זולות ועד למסעדות יותר נחשבות.

מסעדת Monsieur Vuong - מוסד וייטנאמי בברלין
מסעדת Monsieur Vuong – מוסד וייטנאמי בברלין

הפייבוריטית שלנו היא ללא ספק Monsieur Vuong שמספקת חווית אוכל וייטנאמי אותנטי אך גם מערבי במידה. שימו לב שאם תגיעו בשעות העומס צפויה לכם המתנה ובשעות השיא גם לא קצרה כך שמומלץ להקדים להגיע בשעות הרגועות יותר.

לא לפספס ארוחה וייטנאמית בברלין. מסעדת Monsieur Vuong
לא לפספס ארוחה וייטנאמית בברלין. מרק Pho מסורתי במסעדת Monsieur Vuong

אי אפשר לטעות עם מנת מרק Pho, שהיא מנה בסיסית ופשוטה במטבח הוייטנאמי אך בהחלט טעימה. המנה מבוססת על ציר עוף/בשר ירקות, נודלס, צמחי תבלין ובצד פלפל חריף ולימון.

לחובבים, במזרח העיר יש גם שוק וייטנאמי בשם Dong Xuan Center עם היצע רחב למדי של אוכל וייטנאמי אותנטי. לנו לא יצא לבקר בשוק אך להבנתנו האוכל אותנטי מאוד ולא ״מותאם״ לחיך המערבי כמו שקורה לעיתים במסעדות אסייתיות מערביות.

קפה Ben Rahim 

בשבילנו אין טיול מושלם מבלי לבקר לפחות בכמה בתי קפה איכותיים בעיר ולהנות מתרבות הקפה המקומית. במקרה של ברלין, הכתבה קצרה מלהכיל את כל בתי הקפה האיכותיים ומסעדות הבראנצ׳ הכיפיות שביקרנו בהם. חלק מבתי הקפה שביקרנו ואהבנו:

  • בית הקפה ב-Literaturhaus ושטרודל התפוחים שלהם
  • Factory Girl בשכונת Mitte
  • Elemenza Coffee Roasters בקה דה ווה (בתוך חנות של C&A)

ובנוסף אמליץ על בית קפה אחד שאהבנו במיוחד וקיבלנו כהמלצה מעוקב בעמוד האינטסגרם שלנו.

קפוצ׳ינו עם עוגת סולת ופיסטוקים בבית קפה Ben Rahim
קפוצ׳ינו עם עוגת סולת ופיסטוקים בבית קפה Ben Rahim

למקום קוראים Ben Rahim. בית הקפה הערבי-טוניסאי נמצא בשכונת Mitte הצעירה ומציע טוויסט ערבי לחליטות קפה מודרניות. בבית הקפה מגוון סוגי קפה איכותי ומתוקים ערביים. הסניף השני (מתוך שניים) של בית הקפה נמצא למעשה בעיירת חוף צפונית בטוניס בשם ״Sidi Bou Said״.

בשל המיקום שלו הוא מהווה גם אחלה נקודת פתיחה לטיול בשכונת Mitte.

תערוכת רכבים Classic Remise 

עוד ביקור פשוט חובה בברלין, הפעם לחובבי הרכב – אבל לא רק. קירות ההאנגר שנמצא בשכונה צפונית יחסית ומעט מרוחקת ממרכז העיר לא רומזים בשום דרך על מה שמסתתר בתוך ההאנגר.

רכב מירוץ במיתוג אלאיטליה
הפייבוריט שלנו: רכב מירוץ עם  מיתוג אלאיטליה מתחבר מאחורי זכוכית מגן

ברגע שנכנסים לאולם מתגלה בפניכם אחת מתערוכות הרכבים המרשימות שפגשנו בהם. החל מרכבי מירוצים ממותגים, דרך קלאסיקות היסטוריות ועד לרכבי יוקרה מודרניים, הכי מטורפים שתוכלו לדמיין – את כולם תוכלו למצוא באותה תערוכה. חלק מהרכבים גם עומדים למכירה למי שרוצה להשקיע כמה מיליוני יורו ברכב חדש.

למעוניינים: למבורגיני בתערוכת הרכבים. מחיר: 324 מיליון אירו
למעוניינים: למבורגיני קבריולט בתערוכה. 324 מיליון אירו והיא שלכם. 

האתגר הכי קשה בכתבה הזו היה לבחור תמונות מהתערוכה. אז החלטתי לשים דוגמאות נבחרות לטעימה ובעיקר להמליץ לכם שלא לפספס את התערוכה, גם אם היא קצת רחוקה ופחות נגישה ממרכז העיר.

מעבר לתערוכת הרכבים המרשימה, במקום יש גם מוסכים וסדנאות תחזקות, דילרים של רכבים, סדנאות חלקי חילוף וחנויות ביגוד ואביזרים לרכבים.

המלצה נוספת לחובבי הרכבים – במרכז העיר יש מרכז מבקרים של פולקסווגן בשם DRIVE. Volkswagen Group Forum. במרכז יש תערוכות מתחלפות על עולם הרכב – גם מההיבט ההיסטורי וגם בהיבט החדשנות והעתידנות. כרגע ישנה תערוכה בסימן 75 שנים לפורשה

גבעת Teufelsberg

בראש גבעה לא טבעית בגובה של 114 מטר במערב ברלין מתחבאת תחנת האזנות מודיעינית מימי המלחמה הקרה. בגבעה תוכלו לקבל מצד אחד תצפית על העיר ברלין ביום בהיר. מצד שני תוכלו להנות גם מגלריית אמנות רחוב ענקית שנוצרה במקום מאז שננטש ומאכלסת למעלה מ-400 יצירות עם עבודות חדשות של אמנים בינלאומיים שמתווספות כל הזמן.

גבעת Teufelsberg - היסטוריה צבאית פוגעת אומנות רחוב
גבעת Teufelsberg – היסטוריה צבאית פוגעת אומנות רחוב

עם עליית הנאצים לשלטון החלו במקום עבודות לבניית פקולטה אוניברסיטאית לטכנולוגיה צבאית שמעולם לא הושלמה ונהרסה במלחמה. הילוך מהיר לתקופת המלחמה הקרה, אז זיהו האמריקאים גם הם את התועלת הפאשרית של הגבעה המלאכותית ובשנות החמישים הקימו על ראש הגבעה אמצעי ריגול, יירוט ושיבוש תקשורת.

ארבעת הרדומים הבולטים הם מה שעדיין מעניק לטאופלסברג את ההילה המסתורית שלו כיום , כי רק בשנת 2020 עם פתיחת הארכיונים יוכל הציבור לברר מה האזינו, ובאילו שיטות השתמשו.

השילוב של תחנה מודיעינית צבאית לשעבר ואמנות רחוב מעולה מהווים שילוב מרתק ועוד יעד לביקור חובה בעיר ברלין שפשוט אסור לפספס.

שימו לב שהכניסה לאתר היא בתשלום של 8 יורו ובשל בעיות קליטה באתר לא ניתן לשלם באשראי אלא במזומן בלבד.

גם כאן ניתן לערוך סיור מודרך בתיאום מראש באמצעות כתובת המייל [email protected].

הכותב היה אורח של לשכת התיירות של גרמניה. מוזמנים להוסיף המלצות בתגובות כאן למטה.

תגובה

Comments are closed.