האם בישראל עושים מספיק כדי להקל על העומסים בנתב״ג? ומה עושים בעולם

בשבועות האחרונים חוזרים ואף מחמירים המראות מנתב״ג על תורים מתארכים ועל שעות ארוכות של המתנה של נוסעים, וזאת עוד לפני השיא הצפוי במהלך חופשת הקיץ. אותם תורים פוגמים בחוויית הנסיעה של נוסעים רבים, שלא לדבר על המקרים בהם נוסעים מאחרים לטיסה שלהם בעקבות אותם תורים. כמובן שאותה תופעה לא ייחודית לנתב״ג ושדות תעופה רבים בעולם חווים משבר דומה.

טיסה טובה לנוסעים הלילה לארה״ב! דווחו כשתגיעו בשלום לגייט ✈️ pic.twitter.com/849VAZTvFG

— Michal Raz Chaimovitz | 'מיכל רז חיימוביץ (@gotomichal) June 1, 2022

רשות שדות התעופה, חברות התעופה ורבים בעיתונות נצמדים כולם למסרים הנוגעים למחסור בכ״א שגורם לתורים המתארכים. אך האם לא הגיע הזמן שכל המעורבים יפנימו שעובדי הקרקע שעזבו בתקופת הקורונה כנראה לא יחזרו בקלות? במיוחד כשעובדים ששוחחנו איתם מתארים עבודה קשה ולא מתגמלת בשכר נמוך – לרבים מהם אין שום כוונה לחזור לאותם תפקידים.

הסוגיה האמיתית לדעתנו היא שבשנת 2022 באומת ההייטק הגיע הזמן לרתום את הטכנולוגיה בכדי להקל על אותם עומסים. השיח המיושן שתולה בכח האדם את כל תקוותיו משרת את האינטרס של כל המעורבים בנושא  להשתמש בקלף המחסור בכח אדם ובכך להמנע מאחריות אמיתית לטיפול במצב שנוצר. זאת לאחר שכבר די ברור שגיוס כח האדם לא צולח במהירות הדרושה והגיע הזמן שהשיח ישתנה לכיוון טכנולוגי ודיגיטלי.

בדקנו מה הפתרונות הקיימים בעולם ובשדות תעופה זרים שעוזרים להתמודד עם התורים המתארכים. 

בידוק ביטחוני מראש

חשוב לזכור שחלק גדול מה״פקקים״ בנתב״ג נוצרים ע״י תהליך הביטחון הכפול שמתחיל עוד לפני עמדות הצ׳ק אין. נתב״ג הוא למעשה מבין שדות התעופה היחידים שבו עוברים תשאול ביטחוני עוד לפני הצ׳ק אין. ובהיעדר בודקים ביטחוניים, נוצרים תורים אין סופיים כבר לבדיקה הביטחונית הראשונה. אין ספק שביטחון לפני הכל ושנתב״ג הוא שדה יותר מאויים משדות תעופה אחרים. ועדיין, לא ניתן להמשיך בתירוץ הביטחון בזמן שאנשים נדרשים להמתין שעות ואף לאחר לטיסות בגלל אותו תהליך.

כל מי שטס מארה״ב נתקל בוודאי בתכנית ״TSA PreCheck״. התכנית שפותחה כבר בשנת 2013, מאפשרת לנוסעים נבחרים לעבור בידוק ביטחוני מזורז במעל 200 שדות תעופה. על מנת להצטרף לתכנית הנוסעים נדרשים לעבור בדיקות רקע, לספק טביעות אצבע ולשם אגרה. לאחר קבלת האישור אותם נוסעים יכולים לעבור במסלול הבידוק מזורז. כמו כן, מהנוסעים הזכאים נחסכים תהליכים ביטחוניים בבידוק כמו הורדת נעליים, הוצאת מחשב מהתיק והסרת מעילים.

אין לנו ספק שנוסעים רבים בישראל יהיו מוכנים לנדב את פרטיהם ותשלום מסויים על מנת לקבל אישור למעבר מזורז בתהליך הביטחוני בשדה התעופה. תהליך כזה יוכל אף לשפר את הביטחון בשדה באמצעות מידע מקדים נוסף על הנוסעים. 

עמדות צ׳ק אין עצמי

עוד בעיה שנוסעים רבים נתקלים בה בנתב״ג לאחרונה נוגעת לתורים מתארכים בעמדות הצ׳ק אין, אחרי שכבר עברו את הבידוק הביטחוני הראשוני. הגורם לכך הוא מיעוט עמדות צ׳ק אין לעומת מספר הטיסות/נוסעים המטופלים. בשיא נתקלנו גם בתמונות של 2 עמדות צ׳ק אין על 4 טיסות, עם המתנה שיכולה להתארך למספר שעות עבור הנוסעים.

דוגמא לפיתרון לבעיה זו מצאה חברת אמירייטס אשר הטמיעה בשדה התעופה שלה בדובאי עמדות לצ׳ק אין עצמי בשדה התעופה. העמדות מאפשרות לבצע צ׳ק אין, לקבל את כרטיס העלייה למטוס, לבחור מושב בטיסה, לשלם על שירותים נוספים (כבודה נוספת וכו׳) והחלק אולי הכי משמעותי גם האפשרות לתייג ולשלוח גם מזוודות. כל זאת באופן עצמאי מבלי להמתין לעמדת צ׳ק אין מאויישת.

מדובר ב-32 עמדות בהן ניתן לשלוח כבודה ו-16 עמדות נוספות שמשמשות רק לצ׳ק אין. ברוח מגפת הקורונה, החברה הטמיעה גם אפשרות לשליטה מוחלטת על התהליך ממכשיר הסלולאר של הנוסע מבלי לגעת פיזית במסכים. 

עמדות ״צ׳ק אין בעיר״

פתרון שיצא לנו להתנסות בו בעבר והוא פשוט נהדר הוא צ׳ק אין ושליחת מזוודות במרכזי ערים. מדובר בשירות שמוצע במספר ערים מצומצם למדי שהצטמצם עוד יותר בתקופת הקורונה. במסגרת השירות חברות התעופה המרכזיות של מדינה מסויימת מציעות עמדות צ׳ק אין ושליחת מזוודות במרכזי ערים. הנוסע יכול להגיע עד מספר מסויים של שעות לפני הטיסה לשלוח את המזוודה ולהיות בראש שקט.

בעוד אל על הציעה את השירות בעבר, כיום היא מציעה שירות מצומצם יותר בטרמינל 1 בנתב״ג. שירות ״טרום טיסה״ החדש מאפשר לנציג מכל משפחה להגיע לשדה ולבצע צ׳ק אין ושליחת מזוודות יום לפני הטיסה. השירות מוצע כרגע במספר מצומצם של טיסות החברה לצפון אמריקה, למזרח הרחוק, לדרום אפריקה, ללונדון הית’רו (LHR) ולפריז. גם כאן מדווחים לקוחות על זמני המתנה ארוכים לשירות כתלות בעומס.

פתרונות דומים קיימים במדינות כמו טייוואן ואוסטריה (הוקפא בתקופת הקורונה). לדוגמא, בתחנת הרכבת המרכזית במרכז העיר טאיפיי ישנה תחנה גדולה למדי של חברת התעופה הלאומית צ׳יינה איירליינס. יצא לנו לנסות את השירות בטיסת אחה״צ. הגענו בשעות הבוקר ותוך 5 דקות הספקנו לסיים תהליך צ׳ק אין דיגיטלי ושליחת מזוודה. את שאר היום העברנו בטיול במרכז העיר. היות ותהליך הצ׳ק אין בשדה נחסך לנו, יכולנו להגיע זמן קצר לפני הטיסה רק לתהליך הביטחוני.

תור מקוצר לבעלי בורדינג פס דיגיטלי וכבודת יד

בשנת 2022 צ׳ק אין דיגיטלי אמור להיות הסטנדרט, כאשר בתום תהליך הצ׳ק אין הנוסעים אמורים לקבל בורדינג פס. בהמשך, אמורים להיות תורי בידוק מקוצרים לאנשים שנושאים כבודת יד בלבד בעלי כרטיס עלייה למטוס. מדובר בצעד חשוב בהורדת העומס המיותר לחלוטין של אנשים שממתינים לעמדת צ׳ק אין בעוד אין להם צורך בשליחת מזוודות.

מדוע ריינאייר ממשיכה לאלץ נוסעים מישראל לבצע צ׳ק אין פיזית בשדה?

נתב״ג בצעד מבורך פתח עמדת בידוק ביטחוני ייעודית לנושאים עם כבודת יד בלבד. עם זאת, בתקופת הקורונה חברות רבות עברו לחסום את האפשרות להנפיק בורדינג פס דיגיטלי על מנת שכל הנוסעים יעברו בדלפקי הצ׳ק אין בכדי להציג ״מסמכי קורונה״. 

העובדה שחלק מחברות התעופה (מניסיון לא מוצלח שלנו עם ריינאייר, וייז וישראייר) עדיין באמצע שנת 2022 מחייבות את הנוסעים לעבור בעמדת הצ׳ק אין מונעות מהנוסעים להשתמש בשירות זה. על רשות שדות התעופה לפעול ביתר שאת למול חברות התעופה ולוודא שהן מנפיקות לנוסעים בורדינג פס מראש. כך, נוסעים בלי כבודת יד יחסכו תורים לעצמם וייקצרו את התורים לאחרים שכן שולחים כבודה.  

מספיק לתירוצים, הגיע הזמן לעשות

מלבד כמה תמונות של מנהלים בכירים ברשות שדות התעופה עוזרים בתהליך הבידוק הביטחוני, צעד שהוא בעיקרו פופליסטי, לא שמענו בינתיים שום הכרזה משמעותית מטעם רשות שדות התעופה על צעדים שיקלו בתורים המתארכים. גרוע מכך, מנהל נתב״ג טען בשבוע שעבר כי גיוס העובדים החסרים (כ-1000 עובדים) יקח לא פחות משנה. 

לכל הגופים המעורבים הייתה הזדמנות יקרה מפז במהלך תקופת הקורונה לפתח את התשתיות שלהם ליום שבו יתאושש ענף התעופה. וגם אם לא עשו זאת עד כה, יש להם הזדמנות טובה עכשיו להכריז על טרנספורמציה דיגיטלית שתקל על הנוסעים, אפילו אם רק בעתיד.

ברור למדי שלא את כל כח האדם ניתן להחליף בטכנולוגיה. ועדיין, היינו מצפים ממנהלים בכירים באומת ההייטק לזנוח את התלות המיושנת בכח אדם ולהתחיל לפעול לקדם אמצעים טכנולוגיים שיתמכו גם במשבר הנוכחי, אך יותר חשוב בגידול העתידי הצפוי בתנועות הנוסעים. תחילה ניתן להתחיל בפתרונות טכנולוגיים פשוטים כמו שתוארו בכתבה ונפוצות מאוד בעולם.  בהמשך, בהחלט מצופה מהמעורבים לפתח פתרונות מתקדמים יותר שימצבו את נתב״ג כשדה מוביל בחזית הטכנולוגית ופחות כשדה של מדינת עולם שלישי.  

האם לדעתכם נתב״ג וחברות התעופה הישראליות עושות מספיק בכדי להקל על התורים בנתב״ג?