מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, נשאר נתב״ג אחד ממספר שדות תעופה מצומצם בהם פועלות חברות תעופה רוסיות. ככלל, ישראל נכנסה לרשימת יעדים מצומצמת אליה ניתן לטוס מרוסיה בעקבות הסנקציות המערביות. נכון להיום שלוש חברות תעופה מפעילות טיסות בין ישראל לרוסיה והן אל על, אזימוט (Azimuth) ורד ווינגס (Red Wings). כעת אנחנו מגלים גם על ניסיון להפעלת טיסות משדה התעופה רמון שבאילת לרוסיה.
בעוד החברות הישראליות שומרות את שדה התעופה רמון לטיסות פנים, בשבועות האחרונים הכריזו מספר חברות על חזרה לאילת. כך הודיעו כבר וויז אייר ופיינאייר שיפעילו טיסות במהלך החורף מאילת לאירופה. כמו כן צפויה ריינאייר להודיע מחר על הצטרפותה לרשימה עם טיסות למספר יעדים באירופה.
ובזמן שחברות התעופה מודיעות אחת אחרי השנייה על חזרה לרמון, ברדאר הטיסות הופיעו לאחרונה שתי טיסות מעניינות דווקא של חברת Azimuth הרוסית. מדובר בטיסות מרמון למינרלנייה וודי, עיירת נופש דרומית ברוסיה אליה מופעלות כבר כיום טיסות מנתב״ג.
טיסות מאילת למינרלנייה וודי, רוסיה
אזכור לטיסות האלו מצאנו גם באתרי הזמנת הכרטיסים. חיפוש במנוע של גוגל העלה טיסה יחידה (מספר טיסה A4554) של חברת אזימוט ב-30 לאוקטובר מאילת למינרלנייה וודי. עם זאת, כבר לא היה ניתן למצוא את הטיסה המדוברת לרכישה באתר חברת התעופה, בניגוד לטיסותיה מתל אביב.
מבדיקה שלנו עולה כי מדובר ככל הנראה בניסיון לקדם טיסות של תיירות רוסית נכנסת לאילת. לעיר אילת מדובר כמובן בנכס חשוב של תיירות חורף נכנסת מרוסיה, קהל משמעותי שמדינות רבות איבדו עם הפלישה הרוסית לאוקראינה והטלת הסנקציות על רוסיה. בכירי התיירות באילת שמחו על המהלך שיכול פוטנציאלית להמשיך את תנופת הפיתוח של התיירות התעופתית הנכנסת לעיר עם כניסתם של וויז, פינאייר וריינאייר.
ייתכן אף שחברות התעופה הרוסית בנו גם הן על גל המענקים שמציע משרד התיירות לחברות תעופה שינחתו ברמון. כזכור, מדובר במענקים מכובדים למדי של 60 יורו על כל תייר שיינחת ברמון.
ניסינו לברר מה עלה בגורל הטיסות ומדוע הן התווספו ללוח הטיסות אך לא מצאו את דרכן למערכת ההזמנות. באופן רשמי נאמר לנו שרשות התעופה האזרחית (רת״א) בישראל לא אישרה את טיסות נוספות מרוסיה לישראל כאשר ההסבר שניתן הוא עיקרון ההדדיות בין המדינות תחת הסכמי התעופה. כך, לא ניתן היה לאשר את הטיסות בשל הגעה למכסת הטיסות שיכולות להפעיל חברות תעופה רוסיות מישראל.
משיחות שלנו עם גורמים נוספים בענף עולה כי יתכן והניסיון לקדם את הטיסות נכשל דווקא בשל סיבות בירוקרטיות ופוליטיות. ראשית, בעוד את הטיסות לנתב״ג בזמן הסנקציות המערביות על רוסיה ניתן להצדיק בקלות יחסית באמצעות הקהל היהודי ברוסיה, ככל הנראה היה קשה יותר להצדיק טיסות ליעד נופש כמו אילת. ובטח היה קשה להצדיק מתן סובסידיות לחברות התעופה רוסיות בעידן שבו הן תחת סנקציות מחמירות.
גם לוגיסטית מדובר באתגר עם הצורך לתחזק מטוסי הסוחוי הסובייטים שאותם מפעילות חברות התעופה הרוסיות בעידן של הסנקציות. וכל זאת בשדה הדרומי המרוחק, תחת סנקציות מערביות שמגבילות מלכתחילה את יכולת חברות שירותי הקרקע לספק שירות (מה שגם בסוף הוביל לכך שחברת התעופה הבלארוסית לא חוזרת לפעול בישראל).