חוויית טיסה במחלקת עסקים עם סינגפור איירליינס

לפני מספר שבועות עלתה בפניי ההזדמנות לטוס עם חברת התעופה סינגפור איירליינס. זו נחשבת באופן עקבי לאחת משתי חברות התעופה הטובות בעולם, לצד קטאר איירווייז. טסתי עם החברה הסינגפורית לפני הרבה שנים והחוויה בהחלט הייתה זכורה לי מאוד לטובה כך שלא יכולתי לפספס הזדמנות נוספת לטוס עמם.

היות ועד לפני חודש סינגפור הייתה עוד סגורה לתייר הישראלי בשל היבטי קורונה (ומאז נפתחה לתיירים מחוסנים) החלטתי לקחת את אחת מטיסות החברה בתוך אירופה. לסינגפור איירליינס יש רשמית 8 קווי טיסה בין יעדים שאינם נמל הבית של החברה בסינגפור. בעולם התעופה קווים אלו נקראים ״חופש חמישי״ (Fifth Freedom).  טיסות החופש החמישי מאפשרות לחברה לטוס מנמל הבית שלה ליעד אחד, להוריד חלק מהנוסעים, לאסוף אחרים ולהמשיך ליעד אחר קרוב. זאת, מבלי להוציא שתי טיסות נפרדות לכל יעד.

כך יצא שבחרתי בטיסת SQ378 של חברת סינגפור איירליינס ממילאנו לברצלונה שמופעלת 6 פעמים בשבוע.

טיסות סינגפור איירליינס מישראל

לצערי הרב כיום חברת סינגפור איירליינס לא טסה לישראל, למרות שמועות על אפשרות כזו בעבר. לדעתי האישית, בהחלט יתכן והחדשות האחרונות על פתיחת שגרירות סינגפורית בישראל תוביל גם לשיח על טיסות ישירות. כרגע נותר להמתין ולגלות האם אכן כך.

עד אז, חברת סינגפור איירליינס משפרת כל הזמן את הדרכים שבהם ישראלים יכולים להגיע לסינגפור. עד כה היה ניתן לקחת מגוון טיסות לאירופה ומשם טיסת המשך לסינגפור, אופציה לא הכי נוחה בשל כיוון הטיסה. לאחרונה מקדמת החברה גם אפשרויות לטוס מתל אביב לדובאי עם אל על או Fly Dubai ומשם בטיסת המשך עם החברה הסינגפורית המעולה. המחירים משתלמים למדי ומתחילים ב-700$, או אפילו 500$ במבצעים (או 3500$ ו-2500$ בהתאמה במחלקת עסקים).

בדרך לסינגפור איירליינס טסים עם ריינאייר

אנקדוטה קצרה. כשהגיע השלב שבו הייתי צריך להחליט איך אני מגיע למילאנו לקראת טיסת ההמשך לברצלונה. מבין הטיסות בלטה טיסה של ריינאייר שעלתה במבצע כלשהו כ-3 יורו. חשבתי שיהיה מעניין להגיע לטיסה במחלקת העסקים הכי טובה בעולם – באמצעות חברת התעופה מהכי זולות (וצפופות כך גיליתי) בעולם.

אני לא ארחיב על חוויית הטיסה עם ריינאייר היות בסופו של יום היה די ברור שחוויית הטיסה היא לא הדגש של חברת התעופה האירית. אבל כן אציין כי בעלייה למטוס גיליתי שבמטוסי ה-737Max החדשים צופפה ריינאייר אף יותר את השורות ביחס למטוסי ה-737 של הדור הקודם. בכך הצטרפה רשמית לרשימה המפוקפקת של חברות שמציעות את מרווח הרגליים הקטן ביותר בתעשייה – 71 ס״מ. זאת לצד כסאות שהזכירו לוח עץ דיקט.

עוד עובדה שמצאתי ״משעשעת״ למדי היא שבמהלך הצ׳ק אין ריינאייר הציעה לי לרכוש מושב ב-6 יורו. כשויתרתי על התענוג, החברה בהחלט לא ויתרה והציעה לי לחלופין לרכוש ״הגנה ממושב אמצעי ב-3 יורו. אי אפשר שלא להעריך את המודל העסקי של החברה למכור כרטיסים זולים ביותר ואז להרוויח משירותים עקיפים שאפילו לא יכולתי לדמיין לפני.

השורה התחתונה שיצאתי איתה לגבי ריינאייר היא שאם הייתי כותב עליה ביקורת היא הייתה מסתכמת כנראה כך:

חויית טיסה: 0/10

תמורה למחיר: 10/10

הזמנה, מדיניות שינויים ושירות טרום טיסה של סינגפור איירליינס

נעזוב לרגע את חברת ריינאייר ונחזור למהות הסקירה – חווית הטיסה עם סינגפור איירליינס.

אמנם לא יצרתי קשר עם שירות הלקוחות של החברה הסינגפורית, אז אני לא יכול להעיד על טיב השירות. אבל כן אציין לטובה את התקשורת עם הלקוח. לאחר ההזמנה השתנתה שעת הטיסה פעמיים שינוי זניח (של רבע שעה). עם השינוי קיבלתי מייד מייל שמתאר את השינוי ומבקש ממני לאשר את מועד הטיסה החדשה. מי שלא מאשר מופנה לשנות את טיסתו באחת ממגוון דרכים (שינוי דיגיטלי דרך האתר, פניה מקוונת, נציגות מקומית ועוד אפשרויות).

חברת סינגפור איירליינס מאפשרת שינוי מועד הטיסה ללא עלות דמי שינוי, כשהשינוי נעשה עצמאית באתר. כמו כן, החברה מאפשרת שינוי יעד הטיסה באמצעות מוקד השירות.

לצורך השוואה, לאחר הטיסה עם סינגפור איירליינס טסתי חזרה ארצה עם אל על. יום לפני הטיסה קיבלתי הודעת SMS שמעדכנת על עיכוב של שעתיים במועד יציאת הטיסה. מלבד התנצלות ההודעה לא כללה שום אפשרות שעומדת בפניי כלקוח במידה והשינוי לא מתאים לי. אני מניח שבאל על לוקחים בחשבון את העובדה ששירות הלקוחות של החברה קרס ובשבועות האחרונים כמעט ואינו זמין יותר ללקוחות, ולכן אין לאן להפנות אותם. בהנהלת החברה מתחייבים שהם עושים כל שביכולתם לגייס נציגי שירות ואין לנו אלא לקוות שהמאמץ הזה יצלח בקרוב.

מאז הטמיעו באל על שירות חדש שמאפשר ללקוחות שרכשו כרטיסי טיסה דרכה לבצע שינוי באופן עצמאי באתר. זה שינוי מבורך ובשורה חשובה מאוד ללקוחות.

צ׳ק אין, בורדינג וטיסה במטוס ה-A350

סינגפור איירליינס מאפשרת לעשות צ׳ק אין אוטומטי שזה שדרוג די נחמד. כשבוע לפני הטיסה מילאתי את כל פרטיי ואישרתי צ׳ק אין אוטומטי. כך, מבלי לעשות דבר, יום לפני הטיסה קיבלתי בורדינג פס אלקטרוני שאיפשר לי לדלג על תורי צ׳ק אין ולהגיע ישירות לגייט. לא משמעותי, אבל נחמד שאפשר לעשות את הצ׳ק אין עוד לפני שיצאתם בכלל לחופשה.

העלייה למטוס במילאנו נעשית בצורה קצת ייחודית. המטוס חונה בצד הבינ״ל של הטרמינל (היות והוא מגיע בטיסה מסינגפור), וגייט העלייה לטיסה נמצא בצד הפנים אירופאי של הטרמינל. לכן אוטובוס מחכה לנוסעים המצטרפים לטיסה לברצלונה בשער העלייה למטוס ומסיע אותם למטוס שחונה בצד השני. בד״כ אמנם נוסעים יעדיפו לעלות למטוס באמצעות שרוול אבל בהחלט נהנתי מהסיור בשדה שכלל צפייה בדרימליינר קטארי, A380 אמירתי ועוד פנינים.

אחרי נסיעה קצרה נגלה לעיניניו מטוס ה-A350 של סינגפור, שהוא לדעתי אחד ממטוסי הנוסעים היפים ביותר שקיימים כיום (שתפו בתגובה מה דעתכם). וכאילו נהג האוטובוס מבין כמה המטוס יפה, הוא עשה לנו סיבוב סביב המטוס לפני שעצר בסמוך למדרגות העלייה לשרוול הכניסה למטוס.

החברה הסינגפורית היא אגב המפעילה הגדולה ביותר של מטוסי ה-A350. החברה מחזיקה כרגע 58 יחידות מדגם A350-900, שבע מהם מגרסאת ה-ULR עם טווח מוגדל של כ-18,000 ק״מ לעומת 15,000 בגרסאת ה-900 הבסיסית. החברה כנראה מעריכה כל כך את המטוס שלאחרונה התחייבה גם לרכוש את גרסאת המטען שלו.

מחלקת עסקים ב-A350

הכניסה למחלקת העסקים של החברה הסינגפורית לחלוטין מלווה באפקט הוואו.

הדבר הראשון שרואים הוא הכסאות והחלל האישי העצום שיש לכל נוסע. מדובר באחד מהכסאות הרחבים בקטגוריית מחלקת עסקים, שבקלות יכול לארח אפילו 2 נוסעים. עובדה זו מאפשרת לשבת בנוחות במהלך הטיסה. אמנם לא מדובר בסוייטות פרטיות עם דלת נסגרת, אבל  רמת הפרטיות גבוהה מאוד בשל מבנה המחלקה והמרחב האישי הגדול.

העיצוב לא נופל מהפרקטיות ומדובר במחלקה מהיפות שפגשתי שצבועה כולה בצבעי בז׳, סגול ונחושת. ואני לא יכול להגיד מספיק פעמים כמה אני חובב של מחלקות יוקרה שמעוצבות בצבעים חמים ולא בנאליים (כחול/שחור).

תצורת המושבים היא 1-2-1, כאשר בין צמד המושבים האמצעיים ישנה מחיצה נגללת. לאלו שרוצים לטוס בזוג, יש אפשרות לפתוח את המחיצה מה שמאפשר קצת יותר קרבה בין הנוסעים. לנוסעים ביחיד שלא תפסו מושב צידי, יש אפשרות לסגור את המחיצה ובכך להגדיל את הפרטיות במושב.

מה שמעניין למדי הוא שלעומת המושבים במחלקות עסקים מודרניות רבות, הכיסא אינו נגלל מטה למצב מיטה. הכסא נגלל רק לכדי מצב של חצי ישיבה וזאת באמצעות הכפתורים שבצד המושב.

ועדיין כמובן שניתן לפתוח את המושב למיטה כראוי למחלקת עסקים יוקרתית. אחת הדיילות קלטה שאני עומד כמה שניות מול המושב אבוד בניסיון להבין איך מגיעים למצב מיטה ונחלצה מיד לעזרתי. תחילה הדיילת הנחמדה ניסתה להסביר לי במבוכה שנותרו רק 15 דקות לטיסה, מה שלא יותיר לי הרבה זמן לישון.

אחרי שהיא הבינה שאני רק רוצה לצלם תוך מספר שניות באורח פלא הפך המושב שלי למיטה גדולה למדי, עם מצעים, שמיכה מפנקת וכרית. מה שקורה זה בעצם שהמושב מתקפל פיזית לכדי מיטה (סרטון הפיכת הכסא למיטה באינטסגרם שלנו). המשמעות היא שלא ניתן לעבור בין מצבי שכיבה/חצי ישיבה/ישיבה בצורה קלה באמצעות כפתורים.

כפי שניתן לראות בתמונה, השינה נעשית באלכסון והמרווח לרגליים מצומצם מאוד, אפילו ביחס למחלקות מודרניות שלצערי בהרבה מהן המרווח קטן למדי. מאידך, אהבתי שהעובדה שהמיטה נפתחת ולא נגללת מאפשר מגוון מצבי ישיבה/חצי ישיבה/שכיבה.

במחלקת העסקים החדשה של החברה במטוס ה-A380 המושבים הופכים למיטה בקלות בגלילה. כמו כן, המושבים האמצעיים יכולים להפוך למיטה זוגית כמעט בלי מחיצה ביניהם. לטוס במחלקה הזו זה בהחלט אחד היעדים לתקופה הקרובה.

אוכל, WiFi ומולטימדיה

כאמור מדובר בטיסה של שעה וחצי אך מייד עם העלייה למטוס עברו הדיילים בין הנוסעים החדשים ושאלו האם ירצו לשתות משהו. הגשת האוכל התחילה גם היא זמן קצר לאחר ההמראה. האפשרויות במחלקת עסקים היו סנדוויץ׳ בשרי או פלטת מאפים. בחרתי בפלטת המאפים שהייתה מפנקת למדי, בטח לטיסה כל כך קצרה.

כל מושב עמוס בחיבורים, כולל חשמל, USB ואודיו שנמצאים במקום נגיש. הופתעתי לראות חיבור HDMI שאם אני מבין נכון מאפשר להקרין את מסך המחשב האישי שלך על מסך המולטימדיה המרכזי של המושב. מרשים.

נוסעי מחלקת עסקים מקבלים 100 מגה בייט גלישה ללא עלות. לשם שינוי היה מדובר בחיבור שעבד חלק לאורך כל הטיסה. נוסעי מחלקת תיירים שחברים במועדון הנוסע המתמיד של החברה KrisFlyer (גם לא במעמד גבוה) מקבלים שעתיים של גישה לאפליקציות התכתבות ללא עלות. מעבר לכך, גלישה של 3 שעות תעלה כ-15$.

מרפרוף קל במערכת המולטימדיה ראיתי שמגגון התכנים אדיר ובהחלט ניתן להעביר איתו גם טיסה ארוכה. כזכור סינגפור איירליינס אחראית לאחת הטיסות הארוכות בעולם בין סינגפור וניו יורק, כך שזה רק הגיוני. כל נוסע במחלקת עסקים מקבל אוזניות משתיקות קול ממותגות Singapore Airlines. האוזניות בהחלט באיכות טובה.

ערכת נוחות

הנוסעים במחלקה בטיסה הקצרה מקבלים ערכת נוחות צנועה שעניינה קורונה – מסכה, אלכוהול ג׳ל ומגבוני חיטוי. ערכת הנוחות בטיסות הארוכות היא של המותג הבריטי Penhaligon’s, ערכה צנועה למדי אך יוקרתית שכוללת ספריי רענון לפנים, קרם ידיים ושפתון לחות. מי שעוקב אחרינו באינטסגרם ראה שבנוסף קיבלתי גם את הדובי המפורסם של החברה, SQ Bear.

עם זאת, בתקופת הקורונה ויתרו על ערכות הנוחות ובמקום זאת השירותים במטוס עמוסים למדי במגוון מוצרי טיפוח של אותו מותג לצד מברשות שיניים ועוד אמצעי נוחות. רק נאמר שלא ייחסר לכם כלום.

סיכום

אז אמנם יצא לי הפעם להתנסות בטיסה קצרה בלבד, אבל אין ספק שחוויית הטיסה בסינגפור איירליינס היא משהו מיוחד. תשומת הלב לפרטים הקטנים מורגשת לאורך כל הטיסה כשהדגש הוא על פינוק. החל מהמטוסים החדישים והשקטים, דרך עיצוב המטוס הפנימי, החלל האישי החריג בגודלו, הקולינריה ואפילו מוצרי הטיפוח בשירותים. בעבר יצא לי גם לטוס במחלקת תיירים של החברה במטוס ה-777 וגם זכורה לי חווייה נעימה מאוד. לא במקרה החברה באופן עקבי נמצאת בקרב 2 המקומות הראשונים בעולם.

הפער היחידי מבחינתי היה האילוץ שנגזר מגודלו העצום יחסית של המושב, וזה העובדה שהכסא לא נגלל למצב שכיבה אוטומטית. כך יוצא שלא ניתן לעבור בקלות בין מצבים ונדרש להפוך את המושב למיטה ידנית. אני יכול לראות איך זה נוח בטיסות ארוכות שבהן אתה הולך לישון פעם אחת. סוגיה זו נפתרה במחלקת העסקים החדשה של החברה שמותקנת ב-A380 ואני מאמין שלאט לאט גם במטוסים הקודמים של החברה.

אני בהחלט מחכה להזדמנות לטיסה ארוכה עם החברה, בעדיפות במטוס ה-A380 ואולי אפילו מישראל? לפעמים חלומות מתגשמים.

הכותב היה אורח סינגפור איירליינס. הסקירה נכתבה באופן אובייקטיבי ומשקפת את דעתי הכנה על הטיסה.